שלום לרבנים רצתי לדעת הורי קנו לי תפילין וכמה שנים כבר אני מניח אותם ופעם אחת עשיתי בדיקה להם והחזירו לי אותם עם דף בדיקה שכתוב בו שהם נוסח אשכנז והקשר של היד והראש תמיד היה בנוסח ספרדי, האם מה שהנחתי זה טוב?
2 האם ניתן להמשיך כך להניח?
3 אני במקור אשכנזי, וגם הבנתי שיש שתי סוגים אשכנז וספרד האם הפרשיות של התפלין שלהם שונות [כי בבדיקה כתוב לי רק שם סוג אשכנז ולא פירט]
4 האם אני יכול לחליף קשרים או שיש בזה בעיה של התרת נדרים אשמח מאוד אם תוכל לענות לי על כל שאלה !! תודה מראש
תשובה:
1. בין האשכנזים ובין הספרדים עצמם ישנם בעיקר שני מנהגים, גם לקשר של ראש וגם לקשר של יד.
לגבי קשר של ראש: יש מנהג לעשות קשר של ראש בצורה מרובעת ויש בצורה של כעין ד' [ושני המנהגים הם לצורת ד' אלא שלצורה ראשונה זה יחד עם הרצועות, או שנחשב לד' כפולה, וצורה ב' היא רק מהקשר עצמו].
כאשר רבים מהספרדים [בעיקר הנוהגים ע"פ מנהגי "בית אל"] נהגו כצורה ראשונה, וכן חלק מהאשכנזים [בעיקר מה"חסידים"] גם עושים כן, ושאר הספרדים והאשכנזים עושים דווקא בצורה של כעין ד'.
לגבי קשר של יד: יש שנהגו לקשור באופן שהרצועות יוצאות לכיוון חוץ לזרוע, ועל פי זה עושים את הקשר, ויש שקושרים את הרצועה לבית באופן שהרצועות בשעת הנחת התפילין פונות כלפי פנים, ואף בזה רוב עדות החסידים נהגו כצורה ראשונה, ושאר האשכנזים נהגו כצורה שניה.
הצורה הראשונה [בין בשל ראש ובין בשל יד] נקראת בשם "נוסח ספרד" ו"נוסח ספרדי", ואילו הצורה השניה [בין של יד ובין של ראש] קרויה בשם "נוסח אשכנזי", על אף שכאמור גם בין הספרדים וגם בין האשכנזים יש שנהגו כך ויש שנהגו כך.
ישנם צורות שונות לעדות מסוימות ["מנהג חב"ד" "מנהג צאנז" ועוד] אך כאמור רוב האשכנזים נחלקו לשני המנהגים העיקריים הנ"ל.
2. לאור זאת, אין במה שהנחת עד היום כלל בעיה איך שהנחת עד היום יצאת בזה לכתחילה.
3. לפי האמור, אין צורך לשנות את קשירת התפילין, ותמשיך להניח כפי שנהגת עד היום.
לגבי פרשיות התפילין, בין האשכנזים ישנם שני מנהגים בכתיבתן, כתיבת "בית יוסף" וכתיבה על פי דעת "האר"י" כתיבת האר"י נהגו בו החסידים, ושאר האשכנזים נהגו בכתיבת "בית יוסף", ויוצאים ידי חובה בשני סוגי הכתב.
מקורות:
לגבי צורת קשר של ראש:
עי' שו"ת תרומת הדשן (פסקים סי' קעט) שהובא בפרישה (סי' לב אות נו), וע"פ זה הכריעו בבית אהרן (הל' סת"ם סי' יז) ומלאכת שמים (כלל כ ס"ה) וקסה"ס (סי' כג סכ"ה) סידור בעל התניא ומשנ"ב ועוד, שהעיקר הוא בצורה של ד' מהקשר עצמו, ואילו בדעת קדושים (סי' לב סנ"ב) ושו"ת מהרי"ד וייל (סי' יב) בשם אבין בעל הקרבן נתנאל, וכן מבואר בפרי עץ חיים (תפילין פ"ה בהג' אות א' ומצת שימורים (דף עב) ומשנ"ח (תיקון תפילין אות יד, וכן כתבו שנהגו הגר"נ אדלר והתלמידו החת"ס (ראה דרך הנשר ח"ב חי' או"ח הג' מראה כהן אות ב, אולם יש להעיר שלעומת זאת העיד בעל הילקוט גרשוני (או"ח סי' לב אות יב) העיד בשם בנו של החת"ס רבי שמעון שנהג כצורה של ד' רגילה, ואם אביו היה נוהג בד' סתומה לא היה נוהג כן), וכן כתב בשמחת כהן (סי' לה) שהיה מגדולי המקובלים בישיבת בית אל שכן מנהג המקבלים של בית אל משנים קדמוניות. וראה עוד בארוכה מפי סופרים וספרים בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ט סי' ט) שכתב שם להוכיח ששני המנהגים ממקור טהור נהגו, ואין בזה חילוק בין האשכנזים לספרדים אלא ביניהם עצמם ישנם שנהגו כך וישנם שנהגו כך [עיקר תשובתו שם נסובה לא' מהת"ח שרצה לפקפק שהנוהגים בצורת ד' סתומה לא יוצאים יד"ח תפילין].
לגבי קשר של יד:
הבית יוסף (סי' כז) הביא שני המנהגים בשם מהר"י בן חביב, והדרכי משה כתב על כך שהמנהג של רצועות כלפי פנים הוא הנכון וכן הביא הפוסקים שכן המנהג בין האשכנזים ועי' ביאור הלכה (סי' כז ד"ה המנהג), אולם מנהג הספרדים הא לקשור את הרצועות באופן שיוצאים כלפי חוץ בשעת ההנחה, וכן נהגו רוב החסידים עי' בס' בעש"ט על התורה (פרשת ואתחנן) בשם המגיד מטריסק וכן הנמהג כיום אצל רוב החסידים.
