שלום לכבוד הרב.
ראיתי פרשיות תפילין הכתובות בנוסח האר"י,שחוץ מאותיות שעטנץ גץ בדק חיה היו מתויגות עוד אותיות במילים מסוימות כמו אות א עם עם תג על הויו ושניים אל יוד העליונה,אות ה עם ארבע תגים ,אות תיו עם ארבע תגים .יש לציין שזה היה רק במקומות מסויימים ולא בכל האותיות הנ"ל.
רציתי לברר מה המקור של המנהג הנ"ל.
תודה וכל טוב.
תשובה:
המקור של זה הוא על פי קבלה
מקורות:
ראה בטור (סי' לו) רשימת תגין על פי שמושא רבה, וע"ש בבית יוסף ובשו"ע ובלבוש (סעיף ג), ובאליה רבה (ס"ק לא) שאין חסרון בהוספת תגין, ועיקר התגין שכותבים הסופרים בתפילין של כתב האר"י הוא על פי דעת האריז"ל כפי שכתב בספר משנת חכמים (תיקון תפילין בפ"ד ובפ"ה) ובספר מצת שימורים, והובא בספר מאיר עיני סופרים (על הל' סת"ם, סי' ז), אמנם בספר נהר שלום (לג:) כתב בתשובתו לחכמי תוניס שאין לעשותם כיון שלא באו בשמונת השערים להאריז"ל, אולם תלמידו תורת חכם (קמג:) כתב שדעתו היתה שיש להוסיף את זה ורק לא רצה להעלות דבר זה על ספר, אך בקול יעקב (סי' לו ס"ק טז) כתב ששב ואל תעשה עדיף, וכתב שכן דעת הבן איש חי, [ובחסד לאלפים למהר"א פאפו (סי' לו) כתב להוסיף התגין ובפרט בתפילין דשמושא רבה, ואילו בנו בהגהותיו העלה כדעת הנהר שלום שאין להוסיף, וכן פשט כיום המנהג בין הספרדים שאין עושים תגין אלא שעטנ"ז ג"ץ ו-בד"ק חי"ה, אך האשכנזים הכותבים על פי האריז"ל [וזה הנקרא "כתב האר"י] נהגו כפי שכתבו המשנת חכמים ומצת שימורים, שכידוע היה נפוץ בין האשכנזים וקיבלום עליהם בהרבה מדבריהם אף כשלא כתוב בשמונה שערים להמהרח"ו עי' שו"ת דברי חיים (אבן העזר ח"א סי' קא) ולרבי א"ל עפשטיין בעל הפרדס (ח"ב דף ח.), פנים יפות (שמות יג י), בעל התניא (אגרת התשובה פ"ג), וכן בעוד ספרי האשכנזים, [וע"ע שו"ת וישב הים (ח"ב סי' ה הערה יב)], וכן מבואר לעשותם בשו"ת דברי יציב (או"ח ח"א סי' לט).
כבוד הרב, האם לפי האריז"ל על פי הסוד שלא תייגו ס"ת או תפילין כלל, האם כשר?
התגין לא מעכבים כמבואר בשו"ע סי' לו סעי' ג, אינני יודע בזה על פי סוד.
השאר תגובה