הלכות גויים
1)קברו אדם בבית קברות יהודי, כשמגלים שהוא גוי מעתיקים את הקבר שלו?
2)גוי ששומר שבת, חייב מיתה?
3)אשה שהתארסה לבחור, גילתה שהיא גויה, אסור לה להתגייר בשביל חתונה?
4)אסור לחלל שבת ולהציל גוי ממיתה? נניח מטביעה בים?
תשובה:
ראשית כל יש להדגיש, התורה ניתנה ליהודים, כדי שיזככו את נשמתם, ויפעלו לפי רמתם הרוחנית שה' יתברך דורש מהם, שהיא רמה רוחנית גבוהה, עקב כך, ההלכה עושה הגבלות כדי שרמתם הרוחנית של היהודים תישמר, ולא תיפגם, לצערנו במקומות שלא שמרו על גדרים וסייגים בנושאים כאלו, הגיעו למצב של נישואי תערובת, וירידה גמורה מהתורה והמצוות.
משום כך אכן אין להתחתן עם מי שאינו יהודי, ואין לקבור גוי בין היהודים, שכן המצב הרוחני שביניהם הוא מצב רוחני שונה, וכפי שמצינו שאף בין היהודים עצמם קבעו חז"ל על פי דרשותיהם שיש הפרש בין הרוגי בית דין השונים, כפי רמתם הרוחנית, וכן על זה הדרך.
לאור הנ"ל:
1. נכרי שנתקבר בטעות יש להשתדל לקוברו במקום בית בקברות המתאים לו בין בני עמו, אולם יש להיזהר לעשות זאת בכל הכבוד הראוי לו, במקרה ואי אפשר להוציאו, ובפרט אם כבר עברו 12 חודש, יש להעמיד גדר סביב לקברו, להבדיל בין הקברים.
2. גוי אסור לו לשבות בין בשבת ובין בשאר ימות השבוע, לשם שביתה ממלאכה במשך יממה שלימה, ומה שנאמר שגוי ששבת חייב מיתה, אין הכוונה שהורגים אותו כל מוצאו, אלא רק בזמן שישראל שרויים על אדמתם ובית הדין הגדול נמצא בבית המקדש, שדנו אז דיני נפשות, וכפי שיהודי שחילל שבת היו סוקלים אותו, אף גוי ששבת היה נהרג, ולדעת הרמב"ם לא היו הורגים אותו אלא היו מכים אותו ומודיעים לו שחייב מיתה בידי שמים.
3. הדבר תלוי מאד בנסיבות האישיות של כל מקרה ואי אפשר לתת החלטה קבועה בדבר זה, והכל לפי הענין.
4. חילול שבת הינו אחת העבירות החמורות ביותר, ואין חובה לאדם לחלל את שבתו לצורך דברים אחרים שאינם קשורים אליו, ולכן אם כי באופן עקרוני קשה להקל לחלל שבת בעבור מי שאינו בן ברית בפרט במלאכות האסורות מן התורה, אולם יש פעמים שמקילים בזה הפוסקים, והמיקל אין מוחין בידו, והכל לפי הענין.
מקורות:
1. בגמ' סנהדרין (מו:-מז.) מבואר שאין קוברין צדיק אצל רשע, וכתב שם רש"י שהוא מהלכה למשה מסיני, ומה שכתבתי בהקדמת דברי מצאתי אח"כ שכבר כתב כן ביתר בהירות בשו"ת דודאי השדה (סי' לג) לענין חיוב ההבדלה בין קברי ישראל לבין קברי עכו"ם, וז"ל "מה שאין קוברין עכו"ם בקברי ישראל לא מחמת שנאה אסור לנו לעשות כן רק כי הנשמה בעת תפרד מגויתה צריכה לשוב למלונה למקום אשר חוצבה, ומי שדרכו ליסע למזרח העולם לא יוכל ליסע ביחד עם מי שנוסע למערב העולם, כמו כן בבית הקברות אשר הוא משכן הגוף למנוחות אשר משם תפרד הנשמה לשרשה, לא תתכן שיהיו הגופות אשר רוח החיה אשר בהם היה אינם מתאחדים בשרשן שיהיו משכנם במקום אחד וגדולה מזו מצינו בגמ' סנהדרין מ"ו שלנסקלין ונשרפים היה ביה"ק מיוחד מלנהרגין ולנחנקים, וכתב הרמב"ם פי"ד מה' סנהדרין ה"ט שדבר זה הוא הלכה מפי השמועה, וידוע שמה שהוא הלכה אין לנו לעמוד על סוד הדבר, רק זאת מחויבים אנו להאמין שמסתמא ידע הקדוש ברוך הוא אשר אם לא יהיו מובדלים במותם שלא תוכל הנפש אח"כ לשוב למקום מחצבתה, וא"כ ממילא פשיטא שהאומות אשר שורש נשמתן ממקום אחר לא טוב להם להיות מקום מנוחתם בקבר במקום קברי ישראל. כי אז לא תוכל נפשם להגיע למטרת חפצם" והובאו דבריו בשו"ת ציץ אליעזר (חלק טז סימן לו), ואם כי ראיתי בשו"ת שאילת משה (לרמ"ש ווסרמן, יו"ד סי' צה) שדן לגבי נשים נכריות החיות בנישואין אזרחיים עם יהודים איך להתנהג בקבורתם, ושם ציין לשו"ת חת"ס (יו"ד סי' שמא) שכתב שלאחר שנקברו אין לחטט שכבי ואין להוציאם, אולם באמת לא דייק כלל בדברי החת"ס, שכן המעיין בחת"ס יראה שמדובר שם על חייל בצבא זר שמת בבי"ח ונמצא נימול אלא שהיה כרוך על צוארו שרשרת עם שתי וערב, ומשום כך דן שם רבינו החת"ס בארוכה אם נחשב ליהודי מחמת מילתו או מאחר ואין יהודים הולכים עם תועבה יתכן והוא נכרי, ופלפל שם בארוכה בגדרי חזקה וספיקות, ובסיום כתב שמאחר ולמעשה כבר נקבר לא רוצה שיוציאוהו ממקומו, כיון שמסתבר שהוא יהודי ואולי רק המיר דתו ואולי אף לא זה אלא שהנכרים בבי"ח הניחו דבר זה עליו, ע"ש בכל דבריו, אך לא דיבר שם כלל לגבי הדין של מי שהיה נכרי וודאי ונקבר ליד יהודים, ועי' שו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ב סי' קמט בסופו) שכבר כתב שאין דין פינוי קברות בנכרים כיון שאין אצלם גדר חרדת הדין או בלבול שהוא הטעם שאסור לפנות קבר של יהודי ע"ש, [והגם שהחת"ס כתב שם שיתכן שדעת הרמב"ם שאין זה הלכה למשה מסיני ומשום כך השמיט דין זה, אך כבר כתב שדעת כל הפוסקים שהביאו דין זה מבואר שהיא הלכה פסוקה, ובשו"ת דעת כהן (יו"ד סי' רא כתב שהלכה זו היא מדברי קבלה, אך אישתמיט לו דברי רש"י הנ"ל ודעת החת"ס גם כן שכן דעת רוב הראשונים]. ועי' שו"ת מנחת אלעזר (ח"ב סי' מ"א) שהביא מדברי האריז"ל שיש להזהר כשהולכים לקברים שיזהרו לא ללכת ליד קברי גויים כיון שהקליפות מתדבקות באדם שמתקרב אליהם.
ומה שכתבנו רק בלשון "יש להשתדל" הוא על פי מה שכתב בעל הדודאי השדה בספרו שו"ת פרי השדה (ח"ג סי' כט) שבדיעבד אם קברו גוי ליד יהודי אין "חיוב" להוציאו, בפרט אם כבר עברו יב חודש, אע"פ שאין בזה איסור להוציאו כיון שאין בו דין חרדת הדין וכו' [וכמ"ש האג"מ הנ"ל], אולם גם אין חיוב ויעשו גדר סביב קברו אם אי אפשר להוציאו, וכן כתב בשו"ת אגרות משה (שם ובח"ג סי' קמו ע"ש בכל דבריו).
2. רמב"ם מלכים פ"י ה"ט, ובלחם משנה, ושו"ת חת"ס ח"ז סי' מז.
4. עי' שו"ת אגרות משה (או"ח ח"ד סי' עט) שציין לשו"ת דברי חיים (ח"ב או"ח סי' כה) שלא מוחה ברופאים המקילים אפילו במלאכות דאורייתא, וע"ש שהאריך לבסס דין זה, וע"ע שו"ת מנחת יצחק (ח"א סי' נג) שהאריך ואסף בזה דיעות הפוסקים, וכיצד הדין בזמנינו, וכן בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ח סי ט"ו פ"ו, וח"י סימן כה פרק יט) ע"ש שכתב מקרים שאפשר להקל בזה, ועי' שו"ת דברי יציב (או"ח סי' קסג-ד) בתשובתו לבעל הציץ אליעזר שם, שו"ת יביע אומר (ח"ח או"ח סי' לח) אופנים אחרים שאפשר להקל בזה ברופאים בבית חולים ע"ש,
תודה רבה על התשובה המפורטת, למדתי והשכלתי כעת הרבה בנושא
לגוי אין נשמה?
יש לו נשמה ברמה מסוימת
מה זאת אומרת ברמה מסוימת?
יש לו נשמה אבל ברמה נמוכה משל היהודי?
נשמת היהודי חצובה מתחת כסא הכבוד, מה שאין כן נשמתו של הגוי
יהודי שנפטר, לאיפה הנשמה שלו מתגלגלת?
היא יכולה להתגלגל באבנים? בציפורים? בחיות?
יכולה להיכנס בגויים?
שמעתי שנשמות של צדיקים מתגלגלות בדגים, נכון הדבר?
ולאיפה הנשמות של הגוי מתגלגלות?
נושא ה"גלגולים" הוא נושא רחב וחלק מיסודות ה"קבלה", משום כך אין כאן המקום להאריך בנושא עדין כזה.
אין חובה מוסרית להציל נפש אפילו אם הדבר גורם לחילול השבת? אפילו אם מדובר בנפש של מישהו שאינו יהודי ? פיקוח נפש דוחה שבת
לא הבנתי איך זה קשור לנושא השאלה… בכל מקרה אין לחלל שבת להצלת גוי. אין לנו מוסר אלא מוסר התורה.
השאר תגובה