האם ניתן לחלק את קריאת המגילה בין מספר אנשים ואם כן, מי קורא את הברכות בתחילה ובסוף?
תשובה:
לכתחילה המתחיל בקריאת המגילה, הוא יגמרנה, שכן "המתחיל במצוה אומרים לו גמור", ואך כאשר היתה תקלה באמצע המגילה והבעל קורא לא יכול היה להמשיך בקריאתה, רשאי אדם אחר שהיה בתחילת הקריאה ושמע את הברכות להמשיך בקריאתה, והוא יברך בסופה.
מקורות:
מדרש תנחומא (פרשת עקב סימן ו) "אמר רבי ינאי כל המתחיל במצוה ואינו גומרה קובר אשתו ושני בניו, ממי אתה למד מיהודה וכו' אלא התחיל במצוה ולא גמרה לפיכך המתחיל במצוה יהא גומר את כלה" ואם כי שם משמע שלא גמרה כלל, ואילו בנידון דידן של קריאת המגילה, אף הקורא בתחילה גומר את המצוה שהרי שומע כל קריאתה, מכל מקום כאשר מפסיק באמצע ונותן לזולתו נראה כמי שפורק ממנו את עול קריאת המגילה, ונראה עדיין כמי שאינו רוצה לגומרה, וכעי"ז אמרו (סוטה יג:) שכל המתחיל במצוה ואחר גומרה אינה נקראת אלא על שם גומרה, והדברים מפורשים בדברי הראשונים (ארחות חיים וכל בו) שהביא הדרכי משה (סי' תקפה סק"ב) והרמ"א (שם ס"ד) וכן הוא ברבינו מנוח (הל' שופר פ"ג הי"א) [הובא בפי' מהרי"פ על הרס"ג (עשין ג-ד ד"ה ועפ"ז נראה)] שזה הטעם שהתוקע במיושב צריך לתקוע גם במעומד ע"ש [אך מה שהביא שם שכ"כ בב"י ובשו"ע סי' תקפה, אין זה מפורש בדבריו שם, אלא שכתב שאם לא יכול לתקוע אחר יתקע אם היה בזמן הברכות, ומשמע מזה שאין לחלק את התקיעות בין כמה אנשים במקום שאין סיבה לכך], אך הדברים מפורשים בלשון הרמ"א וכפי שנתבאר אף לשון השו"ע משמע כן. וראה בדברי הפוסקים (סי' תרצב מג"א סק"ב, א"ר שם סק"ב, שע"ת סק"א, שערי אפרים שער ו סעיף ס, ובפתח"ש שם ס"ק צ, משנ"ב סק"ב) שכתבו שאם נשתתק הבעל קורא באמצע קריאת המגילה יכול אחר להשלים ולברך לאחריה, ויש מהפוסקים שם שכתבו שיחזור מתחילת המגילה ובפרט אם קרא רק כמה פסוקים ונשתתק, אולם שם מדובר כאשר הבעל קורא השני לא היה בתחילת הקריאה, ולא שמע את הברכות, ורוצה לצאת ידי חובת קריאת המגילה, ואם יקרא רק מאמצע המגילה לא יצא ידי חובה, ולכן דנו אם יברך לפניה, ואם יחזור לתחילה, אך עדיין לא מוכח שאי אפשר לכתחילה לעשות זאת, אך מבואר שם בפוסקים שדימו דין זה להמבואר בסי' תקפה, ושם כמו שנתבאר מבואר שאין לעשות כן לכתחילה משום המתחיל במצוה וכו'.
