שלום רב,:
יש לנו בבית חדר בעל שתי דלתות. דלת אחת לפרוזדור ודלת למרפסת. הדלת למרפסת נחסמה, נסגרה ע"י ארון בעל שתי דלתות.(הארון מחולק לשני חלקים. מחציתו העליונה נפתחת אל תוך החדר ומחציתו התחתונה נפתחת לכיוון המרפסת).
האם יש בעיה בסגירה? ( שמעתי שיש בעיה עם"רוחות" הנחסמות). כיצד לפתור אותה?
תשובה
שלום רב!
אם הנחתם את הארון בחלל הדלת בלי לשבור את הפצימים [המסגרת שמעמידה את הדלת – משקוף ומזוזות], אפשר להקל ולהשאיר את זה כך, מכיון שזה מראה שהסגירה היא רק באופן עראי ולא לעולם, אבל אם שברתם את הפצימים [המשקוף], צריך לעשות חור קטן בגב הארון כדי שיהיה פתח מפולש בין החדר למרפסת.
[גם אם לא שברתם את הפצימים, אם בניתם את הארון בצורה שזה נראה שיעמוד כך לעולם, ולא רק בדרך עראי, ראוי להחמיר ולעשות חור קטן בגב הארון וכנ"ל].
מקורות:
האיסור לסתום פתח מבואר בצוואת רבינו יהודה החסיד סעיף כ', [וטעם האיסור הוא שצריך להשאיר פתח למזיקין לצאת], ולכן אם הפתח אינו סתום לגמרי אין בעיה, ומה שכתבנו שאם לא פרץ את הפצימים אין שום בעיה כך, כן כתב בספר מילי דחסידותא [שחיבר בעל הדעת קדושים]. וטעמו שם שאם לא פרץ את הפצימין, ניכר שאינו סותם את הפתח לעולם ולכן אין בזה חסרון, ולכן במקרה שסותם את הפתח עם ארון ולא סתר את הפצימים סביר להניח שאינו בא לסתום את הפתח לעולם ולכן אין בזה שום בעיה, אבל אם בניית הארון הוא בצורה שאינה עראית, יש לעשות נקב כנ"ל.
האם כולם מחוייבים לציית לצוואת רבי יהודה החסיד או שזו הייתה צוואה רק לבני ביתו? האם ידועים מקרים בדוקים שמי שלא עשה חור בין חדרים שהיו פתוחים קודם לכן _ ניזוק?
שלום רב!
בצוואת רבי יהודה החסיד ישנם הרבה סעיפים, וישנם כמה סעיפים בענייני שידוכים שסותרים במפורש את דברי חז"ל וכפי שכתב בשו"ת נו"ב אבן העזר סימן ע"ט ולכן כתב שם שעל כרחך צריך לומר שכוונתו היה לאסור רק לזרעו לפי שידע ברוח הקודש שהצאצים שלו במשך כל הדורות אם הם ינהגו שלא כדבריו זה יכול לגרום שהזיווג לא יעלה יפה, אבל אין כוונת רבי יהודה החסיד לאסור לכולם, אמנם מדבריו נראה שרק מה שסותר את דברי חז"ל אנו אומרים שנוהג רק לזרעו אבל בכל שאר הדברים שכתב רבי יהודה החסיד שאינם סותרים את דברי חז"ל אין סיבה לומר שכתב את זה רק לזרעו, וגם אם נניח שלא כדברינו אלא כוונת הנו"ב על כל הצוואה, מכל מקום ביחס לאיסור לסתום פתחים יש לומר שכתב כן לכולם, שהרי הזכיר איסור זה גם בספר חסידים [אות תתשמ"ו] ולא רק בצוואה ומה שכתב בספר חסידים, וודאי שלא כתב רק לזרעו.
ועיין בשו"ת שבט הלוי [ח"י סימן קס"ה סק"ג ובעוד בכמה מקומות] שהביא בשם החזו"א ועוד פוסקים שצריך להחמיר בדברי רבי יהודה החסיד רק במה שכתב להדיא ואין להוסיף על דבריו, אבל על מה שכתב בפירוש צריך להקפיד.
וביחס לשאלה אם יש מקרים בדוקים שאדם ניזוק כשלא עשה חור, אני לא שמעתי על מקרה כזה, ואף שמבואר ברבי יהודה החסיד שכל האיסור הוא משום שדים ורוחות רעות שאינם שכיחים כל כך היום מכל מקום חמירא סכנתא מאיסורא ולא מצאתי בפירוש בפוסקים שיכתבו שלא צריך להקפיד בזה.
כבוד הרב, האם יש פוסקים בימינו שמביאים הלכה זו למעשה? והאם הלכה זו חלה גם בא"י? שמעתי שיש דעות (אף על פי שלא מצאתי מקור) שאומרות שאין שדים בא"י..
דבר זה נפסק גם בבן איש חי פרשת פנחס אות יז, ובכף החיים סי' קט"ז אות קכב, וכן בשו"ת שבט הלוי ח"ו ס"ס קי"א ובשו"ת שבט הקהתי ח"ד ס"ס שכה ודנו באיזה שיעור נקב יש להשאיר שלא לעבור על צוואה זו ע"ש. ולא הזכירו חילוק בין ארץ ישראל למקומות אחרים.
האם יש שיעור לקוטר הנקב? ואם כן מהו?
אין שיעור, אפילו עובי מקדח, ראה שמירת הגוף והנפש עמ' תרלה.
הוא אמר רק עבור מי שסתם את הדלת או אפילו אני נע לדירה חדשה ואני רואה שסתומים את הבעל הבית לפני, אני צריך לעשות חור?
לכאורה גם באופן זה כדאי לקדוח.
האם מותר לתלות תמונה על החור או שכל הענין הוא להשאיר פתח ממש?
אפשר להניח תמונה.
האם מותר לשים שם ארון מטבח שזה קבוע בקיר
עוד קשה כשיש שכן שבונה וסותם לי חלון [שהיה לי זכות לחלון זה ] האם יש ענין לעשות חור ביני לשכן
מותר לשים ארון מטבח קבוע. בינך לבין השכן תשאיר חור קטן כמקדח וניתן לדחוף בתוכו משהו איזו חתיכת עץ או פלסטיק, פקק כל שהוא. ראה ס' הבית סימן יז סעי' ג-ד.
כשמורידים קיר.
בונים במקומו קיר חדש,בשטח של הקיר הקודם.
ומיקום הדלת השתנה.
האם צריך להתייחס ולהשאיר חור?
ובמקרה שהיה בקיר הקודם חלון.
הרסו את הקיר ,ובנו קיר חדש במקומו,קצת בצד.
סמוך למיקום של הקיר הקודם.
צריך להשאיר חור?
תודה מראש!
לכאורה באופן זה אין כל חשש, המבנה שהיה כלל אינו קיים ובטל מן העולם.
כשהורסים קיר.
בונים במקומו קיר חדש,בשטח של הקיר הקודם.
ומיקום הדלת השתנה.
האם צריך להתייחס ולהשאיר חור?
ובמקרה שהיה בקיר הקודם חלון.
הרסו את הקיר ,ובנו קיר חדש במקומו,קצת בצד.
סמוך למיקום של הקיר הקודם.
צריך להשאיר חור?
בנינו "וונטה" כלומר: חור בקיר ,לתוך צינור שמותקן בתוכו מאורר קטן ,המוליך את האוורור החוצה.
האם ניתן להסתפק בכך?
או שהמאורר "מפריע" למזיקים לצאת?
תודה מראש!
בנוגע לכל ההתחלה כבר השבתי לך, בנוגע לוונטה זה מצויין.
מחדר הורים היה פתח לאמבטיה. פרקנו את האמבטיה עשינו פתח אחר מהבית ועוד פתח לחצר. כך שהאמבטיה נהפכה למסדרון. האם בפתח שהיה מחדר הורים שסגרנו צריך להשאיר חור? תודה
בודאי, אין לסגור לגמרי בלי חור.
שלום רב
בהמשך לשאלה.
חדר אבמטיה שיש לו חלון וכעת בנו ממ"ד מאחורי החלון באופן שקיר הממ"ד סותם לגמרי את החלון אבל החלון נשאר בצורתו.
האם צריך לקדוח חור?
במידה וצריך, האם החור יכול להיות באותו קיר אבל לא באותו מיקום?
בשבעים תמרים סי' כג כתב שאם משאירים את המשקופים זה לא סכנה, אבל נראה שעיקר טעמו שאז נראה שהסתימה היא זמנית, ואם כן במקרה של מ"ד קשה להגדיר זאת כך… לכן הייתי קודח חור ודוקא במקום החלון.
היה בתוך עמוד חור לצינור מזגן.
ליד העמוד שברו את הקיר ,ובנו שם ונטה.
אבל זה רק ליד.
במקום שהיה חור לצינור המזגן(ממזגן מרכזי)
מעל תקרת גבס.
הקבלן שלנו סתם את החור של המזגן, והדביק ע"ז קרמיקה.
בגלל שמדובר בקיר אמבטיה החוצץ בין המטבח,
מסובך להשאיר חור,אפילו בשביל
הפרטיות…
השאלה האם הוונטה הסמוכה-מספיקה?
קיים פתח חדש נוסף בערך במרחק חצי מטר-זה פותר?
תודה מראש!
חור של מזגן לא נכלל בתקנה ואין צורך להשאיר.
זה היה חור בקוטר של כ-20 ס"מ
אבל הוא לא היה מיועד לפתח או חלון.
השאר תגובה