שאלה בהלכות פסח:
ברשותי כיריים קרמיות ובשנים האחרונות נהגתי לאחר בירור ללבן אותם על ידי הדלקת האישים על אש גדולה למשך חצי שעה, ולאחר מכן כיסיתי את הכיריים ב2 שכבות של נייר אלומיניום עבה.
רציתי לדעת האם התנהגות זו היא לכתחלה או שיש להעדיף לרכוש כיריים אחרות לפסח?
תודה רבה.
תשובה:
אף לאשכנזים מותר לכתחילה ללבן את הכיריים ולהניח על גביהם ולכסותם בצורה טובה בשתי שכבות של ניר אלומניום עבה [עדיף 150 מיקרון, ואפשר להסתפק בשעת הצורך ב100], כדי שלא יעברו נוזלים בין הכיריים לבין הסירים, ולספרדים יש לנקותם היטב שלא יהיה בהם שמץ של ליכלוך, ומאחר ובדרך כלל אף לאחר ניקוי נשארים שאריות כל שהם, לכן עדיף להדליקם לפחות לחצי שעה על האש הגדולה
מקורות:
עי' שו"ע או"ח סי' תנא סכ"ו שנחלקו השו"ע והרמ"א אם צריך ומועילה הגעלה לכלי זכוכית או שלא מועילה אפילו הגעלה בפרט בתשמישו בחמין, ומאחר וכיריים קרמיות עשויים מזכוכית אין להם הגעלה, אולם כיון שלהלכה אין בלוע יוצא בלא רוטב לכן מועיל כיסוי של אלומיניום שלא יעבור רוטב בין השכבות.
לא רואה סיבה להחמיר יותר ממה שנהוג, ומכיון שהמנהג להכשיר כלי זכוכית ע"י עירוי ג ימים ע"פ האחרונים שהביא המשנ"ב סי' תנא סק קנו, ועירוי פחות הוא מהכשר בהגעלה, וכפי שהעיר שם בשעה"צ רא, ודאי שחימום בדרגת חום גבוהה כמו שיש בכיריים אלו לא משאיר דבר מן הבלוע בהם, ואין צורך עוד בנייר אלומיניום. לא זו אף זו – כיון שאין הבלוע יוצא בלא רוטב, למה לחשוש שמא יישפך רוטב מהסיר על הכיריים ויוציא את הבלוע בהם? גם אם יגלוש משהו – הכיריים ישרפו מיד מהחום הגדול.
זה לשון המשנ"ב "ומ"מ במקום שאין בנמצא כלי זכוכית ואין לו כוסות ושאר כלים כתב הח"א דיכול לסמוך להקל לנקותן יפה יפה ולהכשירו ע"י עירוי ג' ימים" אינני חושב שנידון דידן דומה להנ"ל.
למעיר הנכבד, הגם שאין בליעה יוצא ללא רוטב מ"מ לכתחילה מחמירים וכמו שכתב הרמ"א ביו"ד סימן צ"ב ס"ח וביאר הפמ"ג שחוששים שמא יהיה רוטב ביניהם.
ולענין הגלישה שתשרף, עד שתשרף משהו יכול להבלע, ומה עוד שפעמים מניחים את הסיר כשהוא לח ויכול לעבור בליעות (ותלוי במחלוקת הפמ"ג שם מש"ז כ"ט עם החוו"ד בשיעור הלחות שתעבור הבליעה ואכ"מ)
השאר תגובה