אם אדם שפך חלב על סיר בשר של אדם אחר, מה דין הבשר, האם שייך בזה אין אדם אוסר דבר שאינו שלו?
נ.ב. אשמח אם תציינו לי מקורות מהש"ס ופוסקים על הדין הכללי של אין אדם אוסר דבר שאינו שלו!
בתודה מראש
תשובה:
באופן כללי דברים התלויים אם האיסור צריך שיהיה גם בצירוף כוונת האדם נאמר עליהם "אין אדם אוסר דבר שאינו שלו" , [כגון המשתחוה לבהמת חבירו שצריך כוונה לשם עבודה זרה] לבין דברים שתלויים רק במעשה [כגון עירוב בשר בחלב שעצם העירוב אוסר ולא צריך לכווין גם אם זה שלו לשם עשיית איסור בשר בחלב] ובמקרה כזה לא אומרים אין אדם אוסר, והמאכל נאסר.
ראה על כך בארוכה ב"אנצקלופדיה תלמודית" כרך ו' ערך "דבר שאינו שלו", כל המקורות התלמודיים בנושא זה.
