חוזרת בתשובה שחיה עם בעלה שעדיין אינו שומר תומ"צ

שלום לך כבוד הרב

אני אספר על עצמי בקצרה – שאני אישה בשנות ה30 המוקדמות לחייה, נשואה ואמא ל2 בנים.
במקור אני מגיעה מהעולם הכי חילוני שיש אמא שלי חילונית גמורה ואבא שלי בכלל לא יהודי (הוא בעצמו נולד לאמא גויה ולאבא יהודי), כמו כן אני התחתנתי עם בחור חילוני לגמרי מכיוון שעד לפני 3 חודשים הייתי חילונית לחלוטין ומאז שהתחלתי לחזור בתשובה אני ובעלי לא מפסיקים לריב וגם כל היום הילדים שלי מתחצפים אליי מה שגורם לי לצער רב אבל אני משתדלת לקחת את הויכוחים האלה בלי יותר מידי עצב וכעס מיותרים מכיון שכרגע יותר חשוב לי להתחזק בדת מאשר לריב עם המשפחה.
ברשותך אני אקצר על סיפור חיי ואפנה ישר לשאלות שהייתי רוצה לשאול מפאת שהתשובות אליהן כרגע יותר חשובות בשבילי:

1. המטבח שלי בבית לא כשר ולצערי הרב בעלי והילדים לא רוצים להכשיר אותו מה שלא הותיר לי ברירה לקנות לעצמי כלים נפרדים לעצמי שבהם אני אבשל ואוכל.. האם אבל יש בעיה בלשטוף כלים בשריים וחלביים בכיור אחד תחת מים קרים? האם צריך סקוץ' נפרד לכלים חלביים ובשריים? כמו כן האם אני יכולה בעיקרון לבשל על כיריים טרפות ולשתמש במיקרוגל טרף כשהאוכל בתוכו עטוף לחלוטין?, אני יודעת שזה מצב מסובך אבל בינתיים זאת המציאות שבה אני חיה ואני כל יום מתפללת לקדוש ברוך הוא שבעלי והילדים יפתחו את העיניים ויתחילו כבר להתחשב באחד הדברים הכי בסיסיים שאני זקוקה לו על בסיס יומי וזה כשרות.
2. מעולם לא עשינו קידוש בימי ערב שיש ואני הייתי רוצה להתחיל לעשות עכשיו בתור יהודיה כשרה אך מכיוון שאני כמעט בטוחה שבעלי לא ירצה לקדש אז האם מותר לי בתור אישה לעשות קידוש בערבי שישי ואחר כך גם לעשות הבדלה? כמו כן האם יש בעיה לעשות קידוש כשבבית מחללים שבת באותו זמן?
3. קראתי פה באתר וגם באתרים אחרים שאסור לנשק או לחבק אב גוי מכיוון שאין שום יחוס בינו לבין בתו אך במקומות אחרים קראתי שדווקא מותר לנשק או לחבק אב גוי בגלל שהוא עדיין אב ביולוגי ויש בינו לבין ביתו רגש אהבה טבעי ואני בחרתי שכן להקל בנושא הזה כי אבי הוא עדיין אבי נפשית ואני אוהבת אותו אבל בכל מקרה רציתי לשאול מה אדם צריך לעשות במקרה כזה שיש רבנים שפוסקים אחרת מרבנים אחרים ויש מחלוקות על המון דברים שהדוגמה שהבאתי פה היא רק דוגמה אחת להרבה מחלוקות כאלה, כיצד אדם ידע באמת מה ההלכה הנכונה? דוגמא נוספת למחלוקת כזאת היא הפאה הנוכרית שיש מתירים ללבוש אותה ויש האוסרים ואני בחרתי שלא ללבוש פאה נכרית אלא אני הולכת עם כיסוי ראש מבד.
4. האם כשאני נידה ובעלי בכל זאת נוגע בי או מנשק אותי למרות שאני מסבירה לו שאסור לנו לגעת אחד בשני זה עדיין נחשב כאילו אני עוברת עבירה?, זה אחד הדברים שהכי מציקים לי ואני באמת לא יודעת מה לעשות כי שמעתי שאישה בנידה ובעלה שנוגעים אחד בשני עוברים על איסור כרת.
5. ברוך השם אני לקחתי על עצמי לפני חודש כיסוי ראש מלא אך בבית לפעמים יוצא שאני מורידה אותו מפאת החום אך רציתי לדעת האם מותר לאבי ולאחי לראות אותי בלי כיסוי ראש כשהם מתארחים אצלי בבית?
6. בעניין של כשרויות הייתי רוצה לדעת מה בדיוק ההבדל בין משהו כשר לבין משהו כשר למהדרין? איזה סוג של כשרות אני צריכה לאכול של רבנות רגילה או של בד"ץ?
7. אני יודעת שאסור לגעת בכסף בשבת אך ילדיי תמיד יוצאים בסופי שבוע עם חברים שלהם לכל מיני מקומות שלא שומרים שבת כמו פיצריות אך האם מותר לי לתת להם כסף לסוף שבוע בידיעה שבכסף הזה הם עומדים להשתמש לחילול שבת?, אני יודעת שגם ככה אם אני לא אתן להם אז הם יבקשו מאבא שלהם שייתן להם והם סתם יכעסו עליי.

אני ממש ממש מתנצלת על אורך השאלות אך אני מרגישה שאני חייבת לפרוק כבר את כל מה שיש בתוכי ולהתקדם הלאה בתהליך החזרה בתשובה שלי.

להתראות וכל טוב.

תשובה:

ראשית כל עלי להדגיש כי עלייך לפנות לרב מקומי שידריך אותך כסדר, מאחר וחיים משותפים עם משפחתך שאינם שומרים עדיין תומ"צ מייצרים כל הזמן שאלות בהליכות החיים, ועל זה אמרו חז"ל "עשה לך רב והסתלק מן הספקות".

לעצם השאלות הספציפיות שהעלת, אנסה לענות כמידת האפשר.

1.

מותר להשתמש באותו כיור כאשר שוטפים רק במים קרים, יש לכתחילה לייחד סקוצ' נפרד לכל מערכת כלים בשרית וחלבית, כמו כן אפשר להשתמש על אותם כיריים לבישול, [אולם אוכל שנופל על הכיריים אסור באכילה], במיקרוגל בשעת הדחק אפשר להשתמש על ידי שתניחי את האוכל בשני עטיפות.

2. אשה רשאית לעשות קידוש, וחייבת בכך אם אין שם אדם אחר שעושה לה קידוש, לכתחילה יש להקפיד לקחת דווקא מיץ ענבים ויין מבושל ולא להשתמש ביין לא מבושל. אין מניעה כלל לעשות קידוש בבית שאחרים עושים בו קידוש.

3. כתבתי כבר בראשית דברי "עשה לך רב" ופירשו המפרשים "ולא רבנים" על כן הנך צריכה להחליט על רב שעל פי פסקיו את הולכת ושיפשוט לך את השאלות המתהוות במהלך החיים.

4. עדיף במקרה זה לשאול רב [באופן כללי כאשר אינך "משתפת פעולה" אלא רק פסיבית אין זה נחשב לעבירה בעבורך אולם זה מאד קשה לומר שלא יווצר מצב של פעולה אקטיבית מצידך והדברים צריכים להתברר אצל רב העוסק בחזרה בתשובה שיוכל להנחות אותך בדרך התורה].

5. נחלקו הפוסקים אם בזמנינו שכל הנשים השומרות תורה ומצוות הולכות בכיסוי ראש אף בבית, וכן נהגו כבר דורות רבים [לפני שנפרץ הדבר על ידי מי שלא שמר תורה], אם זה חיוב או מנהג ראוי, והכרעת רוב הפוסקים שזה חיוב כמו מחוץ לבית, לכן וודאי מן הראוי ללכת בכיסוי ראש אף בבית, אולם לדעת הסוברים שמותר ללכת בגילוי ראש בבית, מותר כן אף במקרה נכנסים אנשים קרובים כאב ואח, אך לא כאשר נכנסים אנשים זרים, וההנהגה המקובלת בין הציבור החרדי הוא ללכת תמיד בכיסוי ראש כדי לזכות בבנים צדיקים ויראי שמים, וכן משום שהזוהר הק' מאד החמיר בזה שאשה לא תגלה אף פעם את שערות ראשה [למעט זמני רחיצה וטבילה].

6. בדרך כלל כשרות רגילה היא כשרות שהדברים כשרים באופן של שעת הדחק או בדיעבד וסומכים משום טעמים שונים על דעות יחידות בהלכה ולא כפי דעת רוב הפוסקים, מה שאין כן כשרות מהדרין משתדלים שלא לסמוך על פסקי הלכה דחוקים.

7. מותר לתת להם כסף אף אם יודעים שיחללו שבת, אך יש להשתדל לתת להם את הכסף לפחות עד יום שישי בבוקר שיוכלו גם להשתמש בזה בערב שבת, ואזי אף אם את יודעת שישתמשו בזה בשבת כיון שבידם להשתמש בזה בערב שבת, ואם יבזבזו מסתבר שלא יבואו לבקש שוב, עדיף יותר.

מקורות:

1. יו"ד סי' צה סעיף ג, לגבי כיור, לגבי סקוצ' כיון שנדבק בו אוכל ויתכן שידבק על ידי זה בכלי עדיף לייחד בדבר שאין בזה חסרון כיס ורק קצת התארגנות, [אם כי אין הכלים אסורים בדיעבד אם רואים שלא נדבק אוכל ולא בישלו אח"כ בסיר], דין הכיריים מבואר בשו"ע סי' קיח סי"א, מיקרוגל כיון שבולע ולרוב יש בו שאריות של אוכל צריך שתי כיסויים וגם זה רק בשעת הדחק.

2. שו"ע או"ח סי' רעא ס"ב.

4. עי' שו"ע יו"ד סי' קנז ס"א בדין עכו"ם הבא על בת ישראל, משום שנחשבת כקרקע העולם, ומבואר בפוסקים דהיינו דווקא כשאינו עושה מעשה שיבוא עליה, ומ"מ להכניס עצמו למצב כזה אסור, וע"כ יש לבדוק ע"י רב שמכירים אותו להתייעץ עמו מה לעשות.

5. עי' ביאור הלכה סי' עה ס"ב ד"ה מחוץ "ולענין עיקר איסור גילוי שער דאשה כתב המ"א בשם התוס' דכתובות דדוקא בשוק אסור אבל בחצר שאין אנשים מצויים שם מותרים לילך בגילוי הראש [ומה שנרשם במ"א בשם א"ע קט"ו אינו מוכח שם כלל להמעיין] אבל בזוהר פרשה נשא החמיר מאוד שלא יראה שום שער מאשה וכן ראוי לנהוג עכ"ל המג"א ודע דענין זה לא שייך כלל להדין דשער באשה ערוה האמור בסעיף זה ואפילו בביתה ובחדרה אסור לכו"ע לקרות כנגדה הואיל דדרכן לכסות בשוק אית ביה משום הרהורא והוי ערוה כן פשוט להמעיין וכ"כ היד אפרים אולם אפילו עיקר הדין לענין גילוי שער שהביא בשם התוספות לא ברירא דהנה הסמ"ג כתב בשם הירושלמי לאיסור וכן דעת הטור שם והב"ח כתב שם שכן דעת הרמב"ם ומפרש גם הש"ס שלנו כן שבגלוי ממש אפילו בחדרה אסור ובעל הבית שמואל בסימן קט"ו כתב דלפי מנהגינו הוי דת יהודית בגלוי ממש אפילו בחצרה וחדרה ואפילו אי תימא שלא תצא עבור זה בלי כתובה עכ"פ איסורא איכא וכ"כ בתשובת ח"ס סימן ל"ו דכיון דכבר קבלו עלייהו אבות אבותינו בכל מקום ששמענו שנפוצים ישראל לאסור בזה א"כ ה"ל דין גמור שקיבלו עלייהו כהך דיעה האוסרת וכמש"כ המ"א סימן תקנ"א סק"ז ועי"ש שהאריך הרבה בזה וכתב לבסוף דבארצותינו שנתפשט המנהג ע"פ הזוהר איסור גמור הוא ויש לחוש לרביצת האלה האמור בזוהר [ומובא במ"ב] ומי שחפץ בברכה ירחיק ממנו עכ"ל".

אולם בשו"ת אג"מ (אהע"ז ח"א סי' נח) כתב לחלוק על החת"ס ועל הפוסקים שהביאו דבריו, וכתב שודאי מן הראוי שלא לגלות השער כלל, אולם אין להחשיבם כעוברות על דת יהודית [וע"ש שהקיל להתחתן עם אשה כזו אם היא יראת שמים ובעל מידות טובות, המדובר בזמנו בארה"ב שהיה קשה למצוא אשה ירא"ש למי שרצה לבנות ביתו על אדני התורה, ואף הבחורות הירא"ש היה קשה להם ענין כיסוי הראש], ועל כן המקילה יש לה על מי לסמוך, ואולם אסור לגלות את ראשה אם יש שם אנשים זרים וכמ"ש גם בילקו"י (אוצר דינים לאשה ולבת פרק ס' ס"ט) אך כאשר האב והאח נמצאים יש מקום להקל ע"פ מש"כ הרמב"ם שאפילו איסור נגיעה אין זה רק מגונה מאד וע"כ נראה דיש להקל לגבי זה.

7. יש כאן רק איסור דרבנן של מסייע ידי עוברי עבירה, ואין כאן משום לפני עיור כיון שיכולים לקחת מהאב, ולגבי איסור מסייע באיסור דרבנן יש לסמוך ע"ד הפמ"ג (או"ח סי' קסג א"א סק"ב) שכתב שאין איסור מסייע, ואמנם האחרונים סמכו על כך בצירוף צדדים אחרים, אך כאן נראה דחשיב כשעת הדחק שלא יגרום פירוד בין הלבבות, ואדרבא אולי ע"י כך יזכו להתחזק וניח"ל לחבר ליעביד איסורא קלילא