שאלה:
אני גבאי בביכ"נ.
יש אצלינו נוהג שאחד המתפללים אומר ד"ת קצר לפני ערבית. ולא מעלים כל אחד אלא מי שיודע ספר ויודע לדבר.
יש לגבאים התלבטות לגבי פלוני שהיה בעבר מחנך בישראל וחזותו מראה כאילו הוא ירא שמים והוא יודע לדבר מאוד יפה, אך התנהגותו מבחינת הדיבור עם נשים ברחוב וכדומה ודברים שקשורים לנושא הינה בעייתית ביותר, ואנו מתלבטים האם לאפשר לכזה אדם לומר ד"ת לפני ציבור ירא ה' ברובו, או לא?
ישר כח!
תשובה:
בשו"ע (יו"ד סי' שלד סמ"ב) מבואר שאדם ש"סאני שומעניה" דהיינו שמתעסק בספרי אפיקורסים או שותה במיני זמר "או שחביריו מתביישין ממנו ושם שמים מתחלל על ידו" שמשמתים אותו.
לגבי מי שמתנהג שלא בדרך הראויה ליראי ה' לפעמים יש בזה גדר של חילול השם, ואזי ודאי שאין ליתן לו "במה", אך לפעמים עושה כן מחוסר שימת לב, או שגדל במקום שלא יחסו לכך כל כך חשיבות, ובמקרה זה צריך להעמידו על מקומו, וצריך לראות בכל מקום לפי הענין, וקשה לענות על זה באופן פרטי בלא לדעת פרטי המקרה באופן ספציפי.
[עי' מגילה כה: שפירש רש"י שסאני שומעניה הכוונה ל"נואף", אבל מדברי הרא"ש שהביא הטור בסי' שלד הנ"ל מבואר שאף בפחות מכך נחשב לסאני שומעניה, וכוונת רש"י כנראה רק על לבזותו בבן גויה ושפחה, אך לעשות עליו שמתא, כל שלא מתנהג באופן הראוי לבן ישראל אפילו אין עליו שמועות של ניאוף גם יש להרחיק, אך צריך לדעת בכל זה שלפעמים אין לדחות אבן אחר הנופל, וכמו שאמרו חז"ל (קידושין כ:) אפילו במי שמכר עצמו לשמש בעבודה זרה שצריך לגואלו שלא ידחו אבן אחר הנופל].
ערב טוב לרב.
נהניתי למקרא תשובתך הקצרה אך מלומדת. הארת את עיניי ונתת לי חומר למחשבה ולבדיקה. אציע זאת בפני שאר חבריי לועד וע"פ רוח דבריך ננהג. ה' יסייענו שלא ניכשל ולא נבייש איש, ונקדש ש"ש במעשינו.
תזכו להמשיך להגדיל תורה ולהאדיר.
השאר תגובה