שאלה:
זוג נשוי שגרים אצל ההורים של הבעל.
האם לפי הרב עובדיה זצל צריכים להדליק נר של שבת בברכה בחדר שמייחדים להם או שנחשבים כסמוכים על שולחן הוריהם ונפטרים בהדלקת האמא?
תשובה:
שלום וברכה
כיון שמייחדים לכם חדר, מעיקר הדין היה ראוי לכן להדליק שם, אולם מנהג הספרדים בזה שכאשר סמוכים על שולחן ההורים לא מדליקים בברכה אלא שומעים את הברכה מבעלת הבית ומדליקים מיד אחר כך בלי הפסק, ראה יחוה דעת ח"ב סי' לג, על הטעם לכך שנשים תמיד מדליקות ולא סומכים על בעלת הבית ראהאשל אברהם בוטשאטש סי' רסג שכך קיבלו הנשים על עצמן את ההדלקה כחובה. נשות אשכנז יכולות להדליק בברכה גם באופן זה.
אבל הזוג הזה עובד ומתפרנס בעצמו. למה הוא נחשב כסמוך על שולחן הוריו?
ראשית אם הם גרים בבית אני מאמין שהם לא אוכלים אוכל נפרד, ובכל מקרה בשבת הם ודאי סמוכים על שולחן ההורים ודי בכך לענינינו.
מה הכוונה זה מספיק לעיניינו? הרי בחזון עובדיה כתוב במפורש שכלה ששובתת אצל חמותה ומייחדים בעבורה חדר אז היא צריכה להדליק בברכה! למרות שבאותה שבת היא סמוכה על שולחן החם והחמה
ראה מה שציינתי מיחוה דעת [סי' לב, לא לג כפי שנכתב בטעות], ששם ברור שההדלקה בחדר המיוחד אינה ברורה כל כך ולכן העצה לשמוע את הברכה מבעלת הבית כזה אפשרי נשמעת לי יותר ראויה גם לדעת הגר"ע יוסף שהרי אינה מפסידה כלום, שומע כעונה! גם בקידוש היא שומעת ברכה מהמקדש וזה בסדר…
השאר תגובה