שאלה:
שלום רב
רציתי לשאול 2 שאלות
1. האם ניתן לנכות מחיוב מעשרות את ההוצאה של גני ילדים, דהיינו לא התכוונתי לחשבן אותם בתור נתינה, אלא בתור הוצאה לצורך הפרנסה, דכיון שאין האמהות בבית לכן נותנים אותם לגנים, ואף שאולי בזמן הזה גם עקרת בית שמה את ילדה בגן שלא יהיה משונה, מ"מ כל תחילת הדבר מחמת שהנשים עובדות וכד'. אם אשפר מראה מקום וכד', השאלה למעשה ממש.
2. מצוי בשבטיבלאך שלפעמים אדם שומע קריאת התורה במנין אחד ורק אח"כ מתפלל שחרית [ואיני נכנס לשאלה אם זה כדין…] מ"מ מה הדין באחד שהגיע למנין שהיו בסוף חזרת הש"ץ, וחיכה עמהם לקריה"ת, והיה שם חתן וכד' ולכן לא אמרו תחנון, ושמע עמהם קריה"ת, והלך להתפלל במנין אחר (באותו ביה"כ) האם כבר נפטר מתחנון?
תשובה:
שלום וברכה
- אם אכן מדובר בילד קטן מאוד שלולי העבודה היה נשאר בבית עם אמו, ניתן לנכות את התשלום לגן הילדים מחישוב המעשר כמו כל הוצאה אחרת לצרכי עבודה, אבל אם הוא כבר בגיל שבלאו הכי שולחים לגן לצורך התפתחותו, אין לנכות.
- כמובן הקובע הוא המנין בו הוא מתפלל. לא חל על האדם דין "יום שמחה", אלא שכשהוא מגיע לזמן חובת התחנון בתפילתו, הדבר נקבע לפי מצבו באותה שעה בבית הכנסת.
