שאלה:
ראיתי בעלון המשפט 26 לגבי סדר קדימה בצדקה, שהצלת נפשות, כולל טיפול רפואי להצלת נפשות, קודמת לכל מטרה אחרת.
אם כן, מה ההיתר לתת צדקה לישיבות וכוללים וכל שאר מוסדות חסד ועניים? צריכים לתת אך ורק לפיקוח נפש דוקא?!
תשובה:
שלום וברכה
דיני הקדימה נאמרו באופן שנזדמנו לאדם שני מיני צדקה כרגע לפניו, שיבכר את זו החשובה יותר במעלתה. אבל ברור שאם אדם מזדמן לו לתת לדבר מסויים הקרוב לליבו או שבא כרגע לפניו, כך היא עיקר צורת המצוה, שאם לא כן יהיו כל עניי ישראל מושלכין ברעב בראש כל חוצות משום שיהיה חיוב על כל אדם שמפריש כסף לצדקה לחפש דוקא סיפור של הצלת נפשות לתת שם את כספו…
דוגמא לדבר: חכמים אמרו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש, וכתב הרמב"ם בפירושו למשניות במסכת פאה, שדין זה אמור בסתם אדם המפריש כסף לצדקה ואין שום עני לפניו, אבל אם מזדמן לפניו אדם נצרך והוא יכול לעזור לו, פשיטא שיתן גם יותר מחומש. וכך גם בענין זה. כאשר אתה מפרשי כסף לצדקה באין שום נצרך לפניך, יש סדרי קדימה, אבל כאשר בא אדם לפניך לבקש על נפשו, בודאי יש לתת לו בעין יפה ואין להעלים עין ממנו.
ערב טוב.
זאת אומרת, כשיש לי מעשר כספים לתת, אני לא בודק בשלחן ערוך לראות מהי סדר קדימה, אלא אני יכול לתת למה שקרוב ללבי. ומה שכתוב בשלחן ערוך סדר קדימות זה רק אם שני נצרכים שונים באים לפני באותו זמן?
במעשר כספים בכלל יש דיני קדימה אחרים, הוא בעיקרו ניתן לתלמידי חכמים עניים.
אז איפה כתוב הסדרי קדימה למעשר כספים?
עיין עלון המשפט גליון 33 עמוד א ועיין גם בגליון 26 עמודים א-ב.
ממה שראיתי שם ובאהבת חסד, אין חילוק בדרגות העדיפות בין צדקה (כמו שסידר אותם השלחן ערוך) ובין מעשר כספים, כמו שכתב שם הח"ח, שכל מי שמפריש מעשר כספים רוצה לקיים בזה גם המצוה של צדקה (אא"כ הוא פטור ממצות צדקה לגמרי). וא"כ כולם יתנהגו לפי אותם כללים.
אם כן אני חוזר לשאול: אם יש לי מעשר כספים שהפרשתי, והחיוב הראשון הוא למצבים של פיקוח נפש, למה ואיך, והאם, אני יכול לתת אותו לישיבות וכוללים?
איך שיהיה, יש רשימה של עדיפיות, ומתי מותר לחרוג מהעדיפות הראשונה לשנייה? משום שקרוב לליבי?
למד כאן בעיון וראה שזה לא כדבריך.
http://din.org.il/wp-content/uploads/alon_hamishpat/33.pdf
ובהצלת נפשות יש דיני קדימה תח לפני רגיל ? מחוייב במצוות עשה שהזג לפני מי שלא?
דיני קדימה בצדקה זה כמו במעשר?
המשנה בהוריות יג א מביאה סדרי קדימה לכאורה בענין זה:
האיש קודם לאשה – להחיות ולהשב אבדה, והאשה קודמת לאיש – לכסות ולהוציא מבית השבי. בזמן ששניהם עומדים בקלקלה – האיש קודם לאשה. כהן קודם ללוי, לוי לישראל, ישראל לממזר, וממזר לנתין, ונתין לגר, וגר לעבד משוחרר. אימתי? בזמן שכולם שוים, אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ – ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ.
נראה שגבר קודם לאשה ותלמיד חכם קודם לעם הארץ, וכן פירשו שם התוספות בפשטות. וכן נראה שפסק הרמ"א ביו"ד סי' רנב סעיף ח.
אמנם בשולחן ערוך מתעלם מהלכה זו, והרשב"א והמאירי ועוד פירשו את המשנה לגבי קדימה לפרנסה ולא בהצלת חיים, וראה שו"ת ציץ אליעזר חלק יח סי' א שהאריך להוכיח שכן העיקר להלכה ואפשר שגם הרמ"א כך כוונתו, וכן פסק בשו"ת להורות נתן חלק יב סי' פ שאין דיני קדימה אלו אמורים לענין הצלת חיים.
ולכן בכל הנוגע להצלת חיים השיקול יהיה רפואי וחיוני בלבד.
ראה כאן
https://din.org.il/wp-content/uploads/alon_hamishpat/26.pdf
כל הפרטים
השאר תגובה