האם לסלוח לבעלי שהורשע בעבירות מין?

שאלה:

אני בת 45 אמא לשני ילדים (בן 11 ובת 6) הכרתי את בעלי בצבא לפני 26 שנה ואנחנו מאד אוהבים אחד את השניה, ברור היה תמיד שאנחנו משלימים אחד את השניה. בתקופה הזו התגיירתי והוא חזר בתשובה כך שמאז אנחנו החיים באורח מים דתיים על כל המשתמע מכך. לפני כתשעה חודשים בעלי נלקח לחקירה בגין ביצוע מעשה סדום בקטינה בת 9. מפה לשם עומדים נגדו ארבעה תיקים בהם הודה בעבירות של מעשה סדום והטרדה מינית בקטינות מתחת לגיל 14. יש לציין כי בילדינו הוא לא פגע וקצינת המבחן הגדירה אותו כסובל מעיוות תפיסתי הנובע מכך שגדל בבית לא בריא ופתוח מינית. יום בהיר אחד בגיל 42 השתלט עליו היצר ועשה את המעשים הנוראיים האלה. הוא מודה באשמה ומבין שעליו להיענש לפי החוק. הוא זועק לשיקום בקהילה מתאימה לכך ברוח תורנית אך כרגע אנחנו עדיין עומדים בפני דיון של טיעונים לעונש. הוא מודע לחומרת המעשים ובמעצר לומד כל היום ומתפלל ומרבה בלימוד תורה. הוא מצטער מאד ויאמר לזכותו שתמיד היה אבא טוב לילדינו. הבעיה שלי היא שאני נקרעת ביני לבין עצמי. האם לחכות לו ולנסות למחול לו על מעשים כאלה נוראיים או להתגרש…. אני פשוט אובדת עצות ולא יודעת מה לעשות.
נאלצתי לעזוב את כל החיים שידעתי: בית עבודה, סביבה, הילדים נאלצו לעזוב את החברים והמסגרות המוכרות משום שנאלצתי לעבור לאמא שלי בכדי להקטין הוצאות. המצב הכלכלי תיכף יהפך להיות קשה משום שכל חודש שליש מהמשכורת שלי הולך להחזר הלוואות וכל השאר נותר לי להוצאות השוטפות שלי ושל ילדיי. האם עלי לסלוח לו כי הוא מביע חרטה ומתפלל לתשובה מלאה או שבכל מקרה זה לא טוב, כך או כך? אני ממש לא יודעת מה לעשות… האם האהבה שלי אליו מעוורת אותי ? מה אומרת ההלכה במקרה כזה?

תשובה:

שלום רב,

מצד ההלכה הדברים הם מאוד פשוטים. האם אכשר אנו עומדים לפני בורא עולם ביום כיפור ומבקשים מחילה על חטאינו במהלך השנה, ואח"כ חוזרים לסורנו, יש אחד שעושה כך ואחר שעושה אחרת. נכון, המטרה תמיד היא להמשיך ולהתעלות, אבל האם אנו לא חוזרים לסורנו ושוב בשנה לאחר מכן מבקשים שוב מחילה וכך הלאה? אז מדוע אנו מבקשים מבורא עולם מחילה, עזרה, ואנו מסרבים למחול? הרי חז"ל אומרים שעלינו להדבק במידותיו של הקב"ה מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה חנון.

נכון, עד כה כתבתי דברים פשוטים. אני בטוח שהדברים הרבה יותר מורכבים. המערבולת שהמשפחה הקטנה והמאוחדת נכנסה אליו כתוצאה ממעשיו היא בגללו. המערבולת הזו עדיין מסחררת ועדיין אין לך ודאות מתי וכיצד תגיעו לרוגע ושלווה, ואת כל זה את מרגישה שזה נעשה בגינו (ואכן כך), לכן המחילה והסליחה קשים הרבה יותר. כי הנזק הוא עצום. אבל כאשר את שואלת האם את צריכה שלא לסלוח ואולי האהבה שלך מעוורת את עינייך, התשובה היא: ודאי שלא. כל אדם יכול למעוד, ונכון המעידה שלו גרמה נזקים גדולים הן לאותן בנות, והן למשפחתו האהובה, אבל אין אדם שאין לו תשובה, ואם אכן ניכר באמת ובתמים שהוא מתחרט באמת על מעשיו ודאי שיש לו תשובה. ואם את מרגישה שאת מסוגלת לסלוח לו למרות הקשיים שנקלעתם אליהם בגלל זה, זו ודאי מעלה מבורכת, ואין לי ספק שזה גם ודאי יסייע לו להשתקם.

יחד עם זה, מאחר שנקלעתם למצב כזה, ומן הסתם הוא גם ישב בכלא כפי שאני מבין, ודאי שאת זכאית לתבוע ממנו גט, ולפתוח בחיים חדשים. כלומר, אם את סולחת לו ומחליטה לתמוך בו ולהמתין לו זה ודאי מעשה גדול ונאצל. אבל מאידך, אינם חייבת להמתין לו.

הרבה הרבה הצלחה ורוב נחת מהילדים!