שאלה:
שלום. אני נשוי כמעט 14 שנה ויש לנו = ילדים שיהיו בריאים, אשתי החלה לצאת מהדת ורוצה יותר חופשיות כי היא מרגישה שהדת חונקת אותה.יש לציין שחיינו מאד עמוסים וטרודים ואין לנו הרבה זמן לעצמינו.. מאד התרחקנו זה מזה ורבים רבות לא אוהבים אחד את השני הדבר היחיד שמחזיק אותנו זה הילדים שנינו אוהבים מאד את הילדים ובעצם נשארים ביחד רק למענם…אנחנו לאט לאט אפילו מגיעים לשנאה של אחד השני…ניסיתי להציע לה יעוץ נישואין אבל היא לא רוצה היא חושב שהיא מושלמת ומפחדת מהבושה וכבר שאין כח ואין אהבה… האם עלינו לסבול כל חיינו למען ילדינו? או שמא עדיף כבר לסיים את הנשואין החסרי אהבה האלה ברבנות? יש לציין שהיינו בסדנת זוגיות וגם דיברנו עם רב אך זה לא עזר פשוט אין בינינו כלום שום חיבור.
תשובה:
שלום רב,
קשה להשיב לך, שכדאי לכם המשיך ביחד למען הילדים, אם זה המצב. גם מצד העובדה שלא ברור מה יותר קשה לילדים, כאשר המצב בין ההורים כבר מגיע של שנאה. אם האישה אינה מעוניינת לפנות לייעוץ, הייתי מציע לך לפנות בעצמך לייועץ תשטח לפניו את מכלול החיים ביניכם. ותראה מה הוא מייעץ לך כיצד להשתפר ולגרום לכך שהאישה תרצה גם היא לגשת לייעוץ. צריכים להבין, אני מניח שהעדיפות הראשונה של אשתך זה גם לחזור לחיים תקינים, יש לכם ילדים משותפים ששניכם אוהבים. אתה בטוח שהיא הבעיה, ואין לי ספק שהיא מרגישה שאתה הבעיה, לכן אם היועץ ידע לייעץ לך כיצד לתת לה תחושה שע"י ייעוץ מתאים ניתן להתקדם, היא גם תרצה בכך.
הרבה הצלחה ורוב נחת
