שאלה:
יל"ע לפי השיטות שס"ל שאין צריכים ליטול ידים אחרי שנגע בזרוע במקום הנחת תפילין מפני שהדרך לגלות הזרוע בעת ההנחה אין זה מקרי מקום מכוסה (יש לציין הליכות שלמה תפילה פרק ד' סעיף ג'), א"כ נמצא שיש חילוק בין היד שמניח תפילין עליו ויד השני, שמי שנוגע במקום הקיבורת על היד שמניח עליו תפילין אי"צ ליטול ידיו, ואילו הנוגע באותו מקום ביד השני יצטטרך ליטול ידיו! האם זה נכון?
תשובה:
שלום וברכה
לכתחילה יש להזהר שלא לגעת במקומות המכוסים ביד ולא לחכך בראש, כיון שאז הוא יתחייב בנטילה, ראה דינים והנהגות לחזון איש פרק ג אות י, בשיער הראש כידוע נגיעה בעלמא בלי חיכוך אינה מחייבת נטילה, וראה אות חיים ושלום כז יד שתמיד נהג ליטול ידיו אחרי הנחת תפילין, אבל העולם לא נהגו בכך, וכנראה סומכים על כך שנזהרים כאמור לא לגעת בקיבורת.
יום נעים.
לכבוד הרבנים, השאלה לא היתה מה לעשות לפי שיטתכם (או בשיטת החזו"א), אלא מה הדין לפי השיטות שאי"צ ליטול ידיובעלמא, כשאיתא להדיא בשאלה. מה התשובה?
לא הבנתי את השאלה, אם לא צריך לא צריך.
שלום רב
לענ"ד כוונת השואל הייתה לפוטרים מנט"י את הנוגע בקיבורת מכיון שאין זה נחשב מקום המכוסה מאחר ומגלים אותו יום ביומו לצורך הנחת תפילין.
וכאן באה השאלה שאם כן לכאורה לפי שיטה זו, הנוגע בקיבורת של היד השניה שלא מניח בה תפילין, יצטרך ליטול ידיו כיון שאותה אין דרך לגלות.
ואת זה רוצה השואל להבין האם אכן נעשה חילוק זה.
ולענין מה שכתבתם שנהגו העולם לא ליטול וכנראה שסומכים על כך שלא נוגעים. נ"ל שמאוד וכמעט בלתי אפשרי להניח תפילין בלי ליגוע. וכנראה שטעם מנהגנו כיום הוא לסמוך על הדעות הפוטרות מנט"י אחר נגיעה בקיבורת, כיון שהיא נחשבת מקום מגולה או מפני שהנגיעה היא לצורך מצווה.
לענ"ד לא הבנתם את כוונת השואל.
ואכן החילוק שהביא השואל לפי הפוטרים מנטילת ידים מטעם שמקום הקיבורת אינו נחשב מקומות המכוסים מאחר ומניחים בו כל יום תפילין, ואם כן נמצא שהנוגע בקיבורת של היד השניה שלא מניח בה תפילין יצטרך ליטול ידיו.
אכן כך הביאו המאורי אור, כה"ח (ד כ"א), בן איש חי (שנה א, תולדות, יז).
ובספר מור וקציעה (ס"ס צב) כתב לפטור מנטילה אף הנוגע בקיבורת של היד השניה, מאחר ואין זיעה מצויה שם כל כך.
ובדרך אגב ישנה עוד סברא לפטור מנטילת ידים לאחר נגיעה בקיבורת בשעת הנחת תפילין מאחר והיא נגיעה לצורך מצווה וכעין המוהל הנוגע בערלת התינוק בשעת הברכה (ואולי יש מקום לחלק בזה מעט).
אמנם ידוע שחלק מגדולי ישראל הקפידו ליטול ידיים אחר הנחת תפילין מכיון שנגעו בקיבורת (החזו"א והגאון ממונקאטש).
1. שאלה מענינת ולכאורה לשיטות אלו אכן יש חילוק.
2. דומני שמימי לא נגעתי בקיבורת בשעת הנחת תפילין.
השאר תגובה