שאלה:
שלום וברכה!
רציתי לשאול ענין שנתקשיתי בו:
לא הצלחת כ"כ להבין את סברת פוסקי זמננו במה שמחמירים לחשוש בתנור לחשש זיעה, דלכאורה בתנור יש רק חשש ריחא ולא זיעה,
[הסבר השאלה הוא, דהנה במציאות כל זמן שהתנור רותח בחום של יותר ממאה מעלות אין האדים יכולים כלל להתעבות ולהפוך לטיפות והם נשארים אדים, ולפי מה שמשמע בתשובת הרא"ש חשש זיעה הוא מצד שהאדים נהפכים לטיפות, וזה לא מתרחש כלל בתנור. (וזה בניגוד לסיר, ששם החום בא מלמטה והמכסה נשאר צונן יחסית גם לאחר שתחתית הסיר כבר התחילה לרתוח ולכן מתעבה זיעה על המכסה)
ודברים אלו מתאימים גם עם מה שמבואר ברמ"א בס' קח' שגם בתנור קטן וסתום יש רק ריחא ולא זיעה, ולכן לא הצלחתי להבין מהיכן נולד החשש לזיעה כיון שבפוסקים (דהיינו שו"ע ורמ"א) משמע שיש רק חשש לריחא ולא לזיעה, וכך נראה נכון גם ע"פ המציאות.]
בתודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
המציאות שאתה מתאר אינה ברורה לי, אני רואה בהחלט שיש הרבה מאוד אדים כשפותחים תנור ויש בו מאכל עם רוטב, ובהחלט יכול להיות שחלק מהם יהיו עם לחות, ולכך חששו. במיוחד שלתבניות יש דפנות ולעיתים גם האוכל קצת מכוסה וזה בהחלט יכול לגרום לעיבוי.
על כל פנים כך הכריעו פוסקי זמנינו ואין לי ידיעה טכנית בענין זה.
