לק"י
השלום והברכה לכב' התורה,שאלתי היא: אשתי לא מוכנה לקיים את ההלכה,ש-בה היא מחוייבת,ללא פשרות,להניק את הרך הנולד-משך 24 חודשים! ובכלל,חוץ מטבילה במקווה,היא עוברת באיסור כמעט על כל ההלכות בשולחן ערוך,על כל ארבעת חלקיו!! מהו הדין בעניין? האם עליי לכפות את נושא ההנקה עליה,או שניתן לוותר לה…? כי אני כמעט מיואש!!!
תשובה:
שלום רב
ראשית ידידי, לא קיימת לדעתי היום כמעט אשה אחת שמניקה את בנה 24 חודש, נדיר מאוד שאשה בכלל יש לה חלב כל כך הרבה זמן… הסטנדרט הוא חצי שנה עד שנה מקסימום, וגם זה באופן חלקי. לא נראה שאתה יכול לדרוש מאשתך נגד המקובל, ודאי נשאתם על דעת שהיא תנהג כפי מנהג הנשים שבמצבה ובמעמדה. כל חיובי האישות [שיעור המזונות וכו'] הם כך, ראה משנה בכתובות נט ב.
מלבד זאת, הנימה של השאלה, ובכלל הביטוי "לכפות עליה" מאוד מציק לי… אני מניח שאתה לא חושב שלהיות בעל לאשה זה כמו להיות מנהל מוסד… לא מכריחים אשה לעשות דבר כזה או אחר, זו לא זוגיות נכונה! אתה חייב בכבודה של אשתך, לחיות איתה חיי שיתוף אהבה וכבוד הדדי וכו'. הייתי מציע לך ללמוד את נושא הזוגיות לעומקו אצל רב המתמחה בענין, כדי שבעזרת ה' תזכו לחיים טובים ומאושרים.
בנוגע לקיום שאר המצוות, זו באמת הסוגיא המטרידה, יש להכניס בבית הרבה אהבה ושמחה בקיום המצוות בלי לחץ, ולקוות שבעזרת ה' גם אשתך תתקרב ליהדות כמו שצריך, מאוד מצוי אצל בעלי תשובה שהקצב בין בני הזוג לא אחיד, יש להתאזר בסבלנות ולנהוג בחכמה.
יום טוב.
בס"ד
תודה על התשובה…אך מחילה,מכיוון שלא חידשת לי דבר,העניין הוא-שהיא אינה רוצה להניקו…כלל וכלל! אף לא פעם אחת בודדה!! "…לכך נועדו 'סימלאק' או 'מטרנה'…" היא עונה לי בלעג…
הקשב נא…עם כל הכבוד והענווה,נסה אולי להבין את רגשותיי,לא חזרתי בתשובה לפני יומיים…ו/או נשוי רק 3 ימים,האמן לי שאני מרעיף עליה אינסוף אהבה,כבוד,וסבלנות-אך גם לסבלנותו של הקב"ה,קיים בסופו של דבר גבול מסוים,הלא-כן?! ולכן,הנימה/"ייאוש" שלי,נובעים בעיקר ממשמעותם/השלכתם של דברים מסוג זה,כלומר…לעניין ההנקה למשל – שהרי ידוע,שמדובר כאן בחיסונו הבריאותי של הולד,בר מינן. והכיצד אוכל לשתוק על כך?? או דוגמה נוספת,ידוע מהזוהר הקדוש למשל ש…אשה ההולכת בפריצות ברחובה של עיר- מן השמיים מקללים את בעלה קללות נמרצות רחמנא לצלן!!! בפרט אם הוא תלמיד חכם…ואני לא מדבר על עצמי…אלא ככלל. אז כמה נשתוק להן?! מעיקר הדין,הבעל אמור להיות מושל על אשתו,ולא הפוך…
אז מה אעשה? כמה עוד אפשר,להכעיס את הבורא יתברך?! ומה בבית-דין של מעלה יאמרו על כך??
יום טוב,ואשמח לקבל תגובה כלשהי…
הנזק שיהיה לבן שלך מיחס כזה בין הוריו הוא לאין ערוך יותר חמור מהנזק שיגרם לו מכך שאינו יונק… לכן עם כל הכבוד לנסיון שלך בחיי תורה ובחיי נישואין אני עדיין שב על עמדתי שאתה שוגה לגמרי בל ההשקפה שלך בענין, אתה תכבד את אשתך כמלכה ואז היא תכבד אותך כמלך. הביטוי הנגזר מהכתוב והוא ימשול בך מדבר רק על הצניעות של האשה בקשר לקיום היחסים, לא על יכולתו של הבעל לרדות לה בפרך ו"לא לשתוק לה"… גם בנוגע למניעות הלבוש יש לנהוג בחכמה, רק קשר קרוב ועמוק ביניכם יוכל להביא לתוצאות חיוביות. נא רכוש את הספר הבית היהודי של הרב שמחה כהן וקרא אותו בעיון.
שלום לכם, אני אשה חילונית לחלוטין, והגעתי לפורום הזה ממש במקרה. אבל קראתי את תשובותיכם לפונה, והתפעמתי מחוכמתכם ומרוחב דעתכם. עניתם לו במתינות, [שאני אישית לא הייתי מסוגלת לה], ועם זאת בתקיפות הנכונה. אני רק יכולה לקוות שהאיש הפנים והבין.
כל טוב לכם.
השאר תגובה