כבוד הרבנים שליט"א
שלום רב
כיצד מכשירים כיריים קרמיות?
בכבוד רב
תשובה:
שלום רב.
כיריים כאלו בעייתיות מאוד להכשרה, ולכן לכתחילה לא כדאי להשתמש בהם לבשר וחלב, ובודאי לא כדאי להכשירם לפסח.
מקורות:
כיריים אלו עשויות זכוכית המחוסמת על ידי תערובת של אבקת עופרת, ואם כן ראשית עלינו לדון, האם לענין דיני ההכשרה הן נחשבות כלי זכוכית או כלי מתכות. שכן דעת השולחן ערוך (או”ח סי’ תנא סעי’ כו) שכלי זכוכית כלל אינם בולעים ואינם צריכים הכשרה לא לענין איסור והיתר ולא לענין פסח, וממילא, אם דינן ככלי זכוכית אין כל מניעה להשתמש בהם ודי בנקיונם בלבד. אולם, הרמ”א שם מחמיר לאידך גיסא, שכלים אלו לא מועילה להם הגעלה ודינם ככלי חרס הטעונים שבירה. ונמצא, שלפי מנהג האשכנזים ודאי לכאורה שלא ניתן להכשיר כיריים כאלו מן הבליעות.
אולם, כאמור, גם לדעת הבית יוסף כיריים אלו טעונות הכשר כיון שיש מקום לומר שדינם ככלי מתכות, וכפי שכתב בשו”ת ציץ אליעזר ח”ח סי’ כא לענין כלי דורלקס. לדעה זו, יש שכתבו להפעיל את הכיריים למשך שעה על חומה המירבי, כמובן לאחר נקיון יסודי והמתנה 24 שעות ללא שימוש. כמו כן, יש שהקילו להכשיר כיריים אלו בשעת הדחק גדול גם לדעת הרמ”א וזאת בצירוף כמה סברות: א. לרוב הבליעות הן מעטות מאוד ויש בתבשיל 60 כנגדן [טעם תמוה, שהרי הלכה מפורשת היא שאין מבטלים איסור לכתחילה], וכן יש לסמוך על דעת הסוברים שכלי חרס שאין לו היתר על ידי הגעלה מותר להשתמש בו בדיעבד לאחר ששהה 24 שעות ללא שימוש ונוקה באופן יסודי. ו\לדעתם, אף שבשו”ת מהר”ם שיק (או”ח סי’ רלח) לא הסכים לקולא זו לענין פסח, לענין שאר איסורים אפשר שיש לסמוך על כך, בצירוף דעות הסוברים שזכוכית אינה בולעת. הרחבה על כך, ראה בס’ מאסף תורני בעניני כשרות סי’ ג.
להלכה, ראה ס’ שולחן הלוי עמ’ 253 שהחמיר עוד יותר, ולדעתו אין להקל להכשיר כיריים קרמיות על ידי הפעלתם לבד, אלא רק אם מניחים עליהם פח מלמעלה לשמור את חומם, ומלבד זאת מניחים חתיכות אלומיניום בין המבערים. אולם, גם בכך לא הכריע באופן ודאי לקולא, והורה לכתחילה להחליף את הזכוכית. לכן נראה שלא כדאי להשתמש בכיריים כאלו היות וכמעט לא ניתן להמנע מהתזות תוך כדי הבישול. וכ”כ בס’ יבקש תורה סי’ טז. בס’ הליכות שלמה מועדים ב עמ’ מד הביא אף הוא בשם הגרש”ז אויערבך שלא ניתן להכשיר כיריים כאלו לפסח.
