שוכר שלא רצה לחתום חוזה בתשעת הימים וחזר בו

דיין בבית הדין נתיבות חיים
ט"ז אב ה'תשע"ו

זוג התעניין בשכירת הדירה אך הם אינם חותמים בתשעת הימים הם חששו שאשכיר לאחר ואני אמרתי להם אל דאגה אני אשמור את הדירה עבורכם. לאחר חשעה באב אמרתי שאני מעוניין לחתום עם ההורים שגרים בארה”ב [כמוני]. כך קל יותר לקבל את השכירות בארה”ב, כי אני צריך את הכסף כאן ולא יעזור לי שכסף השכירות ישולם בארץ. בשלב זה התבטלה השכרת הדירה. הזוג טען שהם רוצים לחתום בעצמם בארץ וטענת ההורים היתה שונה לחלוטין. הם לא הסכימו לסעיף המדבר על הודעה מראש של שלשה חדשים. כעת אנו עומדים בפני שוקת שבורה. א] רוב השוכרים לזמן אלול כבר מצאו את מבוקשם וב] פרסמתי מודעה בעיתון אך לפונים אמרתי שאני בקשר עם שוכר רציני המעוניין לשכור כך שגם אלו שיכלו לשכור נגוזו.כאן אולי אני יכול להאשים את עצמי שהייתי טיפש שהאמנתי. ואולי עצם זה שהם אמרו שאינם חותמים בתשעת הימים הצביע על כוונתם לשכור.

תשובה:

שלום רב,

לגבי הויכוח הראשון, הזוג מעולם לא הבטיחו שההורים יחתמו וגם אין להם סמכות להבטיח בשם ההורים.

לגבי הויכוח השני, אם בני הזוג קראו היטב את החוזה ולא התנגדו לגבי הסעיף שיש להודיע שלושה חודשים מראש, יש להם איסור מחוסר אמנה לחזור בהם. אבל, לא ניתן לחייב אותם פיצוי כספי מן הדין, מאחר והנזק הוא רק גרמא וכן מאחר ולא ניתן להוכיח שבמספר ימים מתשעת הימים עד לאחר תשעה באב מפסידים את כל השוכרים.

מקורות:

לעניין אם שייך חיוב גרמי כאשר חוזרים בזמן שכבר לא ניתן להשכיר לאחרים, עיין קצות סי’ שלג סק”ב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *