שלום רב נפלנו בשידוך לא מוצלח הבן עזב את הבית לאחר שלשה שבועות וגם הכלה חזרה לבית אמה אני אם החתן שילמתי 15000 שקל מזומן למשכיר ואם הכלה נתנה צ'קים דחויים לעוד חצי שנה החוזה נכתב בשם האם שרצה לעשות הנחה בארנונה של נכות עכשיו שהחוזה בוטל הדירה הושכרה לאנשים אחרים אך בעל הדירה מסרב להחזיר לי את הכסף המזומן ששילמתי למרות שהסכמתי לשאת בהוצאות של חודש השכירות והארנונה הוא טוען שעשה שאלת רב ורק בית הדין יפסוק למי להחזיר את הכסף- אני בקשתי רק את חלקי מה הדין באמת ואציין כאן שאני אישה אלמנה עם יתומים שהכסף מאד חיוני עבורי.
תשובה:
שלום רב,
בשו"ת ברית אברהם לד המובא בפת"ש סימן רטז כתב להלכה כדברי הקצה"ח שם שגם במקרה שהשוכר שילם כבר את דמי השכירות וגם לא היה רשאי להשכיר את הבית לאחר אם המשכיר השכיר את הבית הוא צריך להחזיר את דמי השכירות (בשווי דמי השכירות שמקבל כעת) בחזרה לשוכר. גם אפשר שבזמנינו שאין טענה של "שאיה יוכת שער", ועובדה שהמנהג להשאיר בתים ריקים, גם הנתיבות יודה לברית אברהם. או שדברי הנתיבות הם רק במצב שהמשכיר גר עם השוכר באותו בית, שהגדרת השכירות במקרה כזה נתפסת אחרת.
ואם כן ודאי שהמשכיר חייב להחזיר מה שהוא מקבל מהשוכר החדש עד שיעור השכירות שהוא לקח.
ועדין זה נחשב שהמשכיר הוא זה שמשכיר לשוכר החדש ולא הזוג. והראיה, שאם יש בדמי השכירות החדשים יותר מדמי השכירות שסוכם בשכירות שהתבטלה המשכיר זוכה בהם, ואם כן זה נחשב שהשכירות הראשונה התבטלה.
ואם כן, וודאי שהכסף חוזר למי שהביא אותו כל שכן שמדובר בצד החתן שקניין השכירות שייך לו, והשם של אם הכלה שכתוב בחוזה אין לו כל חשיבות שהמשכיר ידע שלא היא השוכרת ועוד שידע שמי ששילם על שש חודשים הראשונים זה הצד של החתן ובמקרה של ביטול השכירות זה התברר כתשלום בטעות ועליו להחזיר למי ששילם והכסף נהפך להלוואה או פיקדון.
לכך לפי הדין על המשכיר להחזיר את הכסף (עד שווי דמי השכירות החדשים) לידי אם הכלה ללא עיכוב.
