קניית פירות וירקות מהשוק ללא השגחה מהודרת

רבני בית ההוראה
ה' ניסן ה'תשע"ו

האם מותר לקנות פירות וירקות מהשוק ?

תשובה:

שלום רב

לגבי ירקות הדין קל יותר, אין בעיה של ערלה, גם שמיטה כרגע יש רק בדלעת, ויש להפריש תרומות ומעשרות כדין. אולם פירות אין לקנות יש חשש ערלה ושביעית. ראה כאן בהרחבה.

5 תגובות

    אורין:

    אז אסור לקנות פירות בשוק ?

    רבני בית ההוראה:

    נכון.

    אורין:

    אבל רוב הפירות בשוק הם לא עורלה . וכל מאן דפריש מרובא פריש.

    רבני בית ההוראה:

    דעת הגרי”ש אלישיב, שאם מדובר בחקלאי יהודי לא מועיל רוב, כיון שהספק מתעורר כבר אצלו בשדה ושם זה נחשב “קבוע” ו”כל קבוע כמחצה על מחצה דמי”.

    יע:

    חשוב לציין, שישנם פוסקים רבים שאינם סוברים כך: דעת הגר”ע יוסף ביביע אומר (ח”ו יו”ד סי’ כד) לא כן, מכמה סיבות: א. דעת הרשב”א ב’תורת הבית’ (הארוך, דף קה א) שאם לקח אחד ממקום הקביעות, ולאחר מכן נפל מידו, או שהניחו במקום אחר, ושם נוצר שוב ספק אם הוא מהרוב או מהמיעוט, אומרים על כך ‘כל דפריש מרובא פריש’, ועל כן, בעלי החנויות שלוקחים ממקום הקביעות ומערבים עם שאר פירותיהם, כל פרי ופרי נחשב כ’פורש’ מן הרוב, וכל שכן, כאשר בעל החנות עצמו לוקח מן הסיטונאי, וכבר אצלו נאמר הדין של ‘כל דפריש’.
    ב. ואף אם לא נאמר כך, כבר כתב ה’משנה למלך’ (פ”י מהל’ מאכלות אסורות הי”א) שבזמן הזה שבטלה קדושת הארץ, דין ערלה אינו אלא מדרבנן, וספיקו מותר. ואף שלא נראה כן דעת השו”ע (יו”ד רצד ט) הפוסק שערלה בארץ ישראל – ספיקה אסור, מכל מקום בצירוף סברות נוספות ניתן להקל אף נגד דעת השו”ע.
    ג. זאת ועוד, שהיום חלק מהיבול אינו מגבולות הנחשבות כתחום א”י על פי הלכה, (כגון מהערבה הדרומית או מאיזור בית שאן וכדומה), ופירות אלו נחשבים כפירות חו”ל, וספיקם לקולא. ובפרט שהרבה מהם באים משדות נכרים, אשר בהם ודאי אומרים ‘כל דפריש’ כמו שכתב החזון איש (ערלה, סי’ יב סק”ו), בהיות ולגוי אין כל נפק”מ בכשרות הפירות, והספק נולד רק אחרי שהגיעו הפירות לידי היהודי.
    גם הגרי”י פישר זצ”ל ראב”ד ירושלים בספרו ‘אבן ישראל’ על הרמב”ם (מאכ”א פ”י הי”א) הכריע כדעת המשנה למלך שכיום פירות הערלה אסורים מדרבנן, והוסיף להקל ע”פ יסוד ה’חכם צבי’ בספרו ‘שו”ת חכם צבי’ (תשובות חדשות סי’ טו, ובמהדו’ ירושלים תש”ס ח”ב סי’ סא) שכל מה שאומרים ‘קבוע כמחצה על מחצה’ הוא במקום שיש להסתפק אם מה שנלקח הוא מהמיעוט או מהרוב, אך במקום שבודאי נלקח מהרוב, כגון שהיו שני עצי ערלה וחמישים שאינם של ערלה, ולקחו משם עשרים עצים, שבודאי הרוב הוא מהמותר, בזה הולכים אחר הרוב, ולכן יש להתיר היום ספק ערלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *