שלום,
בעניין מאהיל בשבת- האם כשאין כלל חלל פנוי תחת האוהל נחשב כמאהיל? אם צריך חלל פנוי, מה השיעור כדי להתחייב בכך?
תודה רבה.
תשובה:
תשובה:
שלום רב
שיעור אוהל בכל מקום הוא טפח. ולכן מותר לפרוס כל דבר שאינו מאהיל על שיעור כזה [מאוד מצוי במשחקי ילדים שבונים בתים וכו' מלגו להכניס בתוכם אנשים קטנים וכו', שעד טפח מותר, ומעבר לכך יש כאן איסור עשיית אוהל עראי בשבת].
מה המקור לזה? ראיתי שכתב בשש"כ פרק כד , ג שכתב
אוהל ששטחו פחות מטפח על טפח , גם אם הוא עשוי להתקיים כמה ימים דינו כאוהל עראי שעשיתו אינה אסורה אלא מדרבנן ומכל מקום גם אם אינו עשוי להתקיים אסור לעשותו.
ונשאלת שאלה האם מתחת לטפח על טפח עדיין אסור?
ראה משנה ברורה סי' שטו ס"ק לב ולה ומחלוקת הראשונים שהביא שם בענין זה.
מחילה, אבל הרב כתב לעיל " שיעור אוהל בכל מקום הוא טפח. ולכן מותר לפרוס כל דבר שאינו מאהיל על שיעור כזה [מאוד מצוי במשחקי ילדים שבונים בתים וכו’ מלגו להכניס בתוכם אנשים קטנים וכו’, שעד טפח מותר, ומעבר לכך יש כאן איסור עשיית אוהל עראי בשבת]."
נראה שאולי הרב התכוון שלהלכה למעשה דווקא לאסור ולא להתיר כרשי והראש, וכן כתב השש"כ כד ג, וכן המ"ב… הנה צרפתי מקורות בס"ד
מ"ב ח ס"ק לה (לה) פטור – היינו מחטאת אבל אסור מדרבנן גזירה אטו אהל קבע ועיין במ"א שכ"ז הוא לדעת הרי"ף והרמב"ם אבל לדעת רש"י והרא"ש כיון שאין בגגו טפח לא חשיב אהל כלל ומותר לכתחלה והשו"ע סתם כדעת הרי"ף והרמב"ם וכן הוא ג"כ דעת ר"ח ובפמ"ג מצדד דגם רש"י והרא"ש מודו לדעת הרמב"ם בזה כיון שעשאו לקבע שיתקיים זמן כמה ימים:
באור הלכה סעיף ח ד"ה כל:
כל אהל וכו': נ"ל דלהכי נקט הרמב"ם בלשון כל משום דכלל בזה שני הקצוות דהיינו אפילו עשאו לקבע שיתקיים כמה ימים כיון שהוא פחות מטפח חשיב רק אהל עראי ופטור ולהיפך אפילו אם לא עשאו לקבע יש איסורא משום לא פלוג וטעמו הוא שהולך בשיטת הרי"ף רבו דפירש טלית כפולה בשאין בגגה טפח וס"ל דהא ודאי אין דרך לעשותו לקבע ואפ"ה יש איסורא ועיין בפמ"ג ולענ"ד נראה כמו שכתבתי וכן משמע ממ"א דס"ל דהרמב"ם חולק עם הרא"ש והיינו בענין אהל עראי בפחות מטפח:.
וכן לגבי סתירת פחות מטפח שאין דרכו להתקיים יהיה אסור :
שו"ע יא ומ"ב שער הציון ס"ק מט :
כילת חתנים שאין בגגה טפח ולא בפחות מג' סמוך לגגה רוחב טפח הואיל שהיא מתוקנת לכך מותר לנטותה ומותר לפרקה והוא שלא תהא משולשלת מעל המטה טפח:
שער הציון מט:
מגן אברהם ס"ק טז, ושארי האחרונים לדעת הריף והרמבם שם. ואף דלדעת רשי והראש מותר אפילו באינה מתוקנת כיוון שאין בגגה טפח מכל מקום כיון דהעתיק המחבר בסעיף זה וכן בסעיף ח דברי הריף והרמבם , משמע דכן הוא דעתו ואין לזוז מזה.
שש"כ כד , ג :
" אוהל ששטחו פחות מטפח על טפח, גם אם הוא עשוי להתקיים כמה ימים דינו כאוהל ארעי, שעשיתו אינה אסורה אלא מדרבנן, ומ"מ גם אם אינו עשוי להתקיים אסור לעשותו."
כותב מאמריקה (אצלנו ערב שבת )
השאר תגובה