שלום,
יש לי בבית כמה סידורים ספרדיים מרוב השוני במקומות קטנים התחלתי לבדוק בסידורים בבתי כנסת שונים ורציתי לשאול שאלות לגבי השוני בהם……שאלתי אנשים ורבנים ולא קיבלתי תשובות.
1.יש סידורים כמו "יחוה דעת" ו"כוונת הלב" שבסוף עלינו לשבח יש משפט "בתורתך כתוב……שמע ישראל……" ויש סידורים כמו "עבודת השם" "איש מצליח" עוד יוסף חי" שאין את זה, למה? ומה המקור לזה?
2.בסידור "עוד יוסף חי" בקידוש ליום שבת הולך כך: "ושמרו בני ישראל….." ואחר כך קטע עם "אם תשיב משבת…….. "וברכה. וכתוב שכך היה רשום בסידור "חקת עולם" .איזה קהילות היו מברכות כך?ומה הסיבה?
3.בקדיש לעלם לעלמי בלי ו` בסידורים בעיקר על פי בא"ח ,למרות שבסידורים ישנים עוד לפני רב עובדיה יוסף כמו "בית דוד ושלמה" ו"משאת בנימין" כן עם ו'…….מה הסיבה ?
4.בחב"ד לפני "ברוך שאמר" בשחרית של שבת שרים את השיר "האדרת והאמונה", נתקלתי בסידורים ספרדים בפיזמון הזה באותו המקום כמו "יוסף חיים" "תפלת החדש" "דרכי חיים" ועוד למה זה מופיע שם?
תודה .
תשובה:
שלום רב,
- בסידורי הראשונים לא הובא אמירת שמע ישראל בסוף "עלינו לשבח", אולם בדורות האחרונים יש בסידורי האשכנזים שנהגו לומר כן, (עיין סידור יעב"ץ עמדין, סידור השל"ה, סדר היום, אוצר התפילות ועוד), ובדור האחרון הונהג שוב ע"י האדמו"ר מקאליב (עי' בהקדמת סידורו שמע ישראל) בכדי לזכור את ששת המליונים שנרצחו בשואה ה"י, לתקפ"צ. ועיין בשו"ת ישכיל עבדי (ח"ה או"ח סי' ט) שכתב שנשתרבב להם כן ממה שבמוסף ראש השנה אומרים עלינו לשבח במלכויות, ומסיימים בפסוק זה שהוא מן התורה. אך מ"מ אין בזה הכרח, ומאידך אין בזה איסור שלא לומר, כמ"ש בישכיל עבדי שם.
- אכן, בשער הכוונות ובפרי עץ חיים ובחמדת ימים, לא הזכירו כלל פסוק זה, אלא רק פסוק "אז תתענג" המובא בישעיה נח, יג. ובסידורים האחרונים הוסיפו מדעתם גם פסוק אם תשיב וגו', ונזכר בסידורי אשכנז כמו סידורי הגר"א והיעב"ץ ועוד. וכנראה שהיות ונזכר בדברי רבנו האר"י לומר פסוק "אז תתענג" הוסיפו פסוק אם תשיב הקודם לו בישעיה המדבר בשבח ומעלת שבת קודש, אך צריך לומר הסדר כפי שתיקן רבנו האר"י קודם פסוקי ושמרו וגו' ביני וגו' ואח"כ אם תשיב. (שיבת ציון ח"ב עמ' רטז).
- מרן הגר"ע יוסף זצלה"ה בשו"ת יביע אומר חלק ח – אורח חיים סימן יא אות י' כתב: בנוסח הקדיש, יהא שמיה רבה מברך לעלם "ולעלמי" עלמיא. כך צריך לומר, ותיבת ולעלמי עם אות ו'. וכמו שכתוב בתרגום אונקלוס, על פסוק ה' ימלוך לעולם ועד, ה' מלכותיה קאים לעלם ולעלמי עלמיא. וכן אנו אומרים בקדושת ובא לציון. וכן הוא בסדר רב סעדיה גאון, ובסדר רב עמרם גאון. ובנוסח הקדיש של הרמב"ם. ובספר הרוקח, ובספר המנהיג, ובתשובת הרשב"א.
ובסידורים האחרונים נמשכו אחר הוראת רבינו יוסף חיים בספר עוד יוסף חי (בפרשת ויחי אות ט) שכתב לומר "לעלמי" בלא אות ו', ומקור דבריו ממה שכתב הרב רבי שמואל ויטאל שיש לומר לעלמי בלא ו', כדי שלא יהיו כ"ט אותיות, וחז"ל אמרו (שבת קיט ב) לענות יהא שמיה רבה בכל "כחו", דהיינו כ"ח אותיות ולא יותר. ובאמת שמרן הבית יוסף (סימן נו), הביא סברא זו, להשמיט אות ו' מתיבת ולעלמי, וכתב על זה, ולי נראה שאין לשנות מן המטבע שטבעו חכמים בשביל שום דרשה, וכיון שקבלנו מקדמונינו לומר "ולעלמי" בתוספת ו', כל המשנה ידו על התחתונה, ויש לקיים נוסחת "ולעלמי" עם מ"ש הכל בו שיהיו כ"ח אותיות, כי תיבת שמיה בספר דניאל חסרה י', שכך כתוב בדניאל (ב. כ) להוי שמה די אלהא מברך וכו'. וכן הסכימו אחרונים רבים.
- 4. פיוט האדרת והאמונה נזכר בספר היכלות לרבנו ישמעאל בן אלישע כהן גדול זיע"א [פרק כח, אות א]. ויש בו כמה שינויים מנוסחאות שבידינו, וכן עיין בשושן סודות [אות שט] בנוסחאותיו. כמו כן נזכר בספר הקנה, ובמחזור אהלי יעקב [ר"ה דפ"ב ע"א] כתב שנראה שיסדו ר"א הקליר. ובפירוש הרוקח לסידור התפלה [אות יד] כתב שכך נמצא בספר הרקמה שנכתב בכתיבת מלאכים שהאדרת והאמונה שיר שלהם. עכ"ד. ולהלן [אות כז] כתב שנוסחו חי העולמים נתקן כנגד ח"י אזכרות שביהי כבוד, ובשירת הים, וח"י מזמורים בתהלים המתחילים בשם ה' כמו ה' אלקי בך חסיתי ועוד, והטעם שיש ח"י אלפי עולמות בסוד הפסוק [יחזקאל מח, לה] סביב שמנה עשר אלף ושם העיר ע"כ, ועי"ע סודו בליקוטי תורה לרבנו האר"י [תהלים צג] ומעין גנים [ח"א בליקוטים].
ולגבי אימתי נהגו לאמרו, הנה מלשון רבנו חיים ויטאל בפרי עץ חיים [שער ו', פרק ד] מוכח שהן בשבת הן ביוה"כ והן בחול נוהגים לאמרו קודם ברוך שאמר, שכ"כ "שבח שאומרים מלאכי השרת לפני כסא כבודו לפניו יתברך שמו יש לאמרו בכל יום ויש בו פ"ז תיבות והוא כתם פז עם הכולל, וראוי לנו לאמרו קודם כתם פז דברוך שאמר" עכ"ד. אבל במהרי"ל [מנהגים, יו"כ ח] כתב שהש"צ אומרו בנעימות ביראה ובכוונה גדולה בכפיפת ראש ובהשתחוואה כי הרבה שמות וסודות כלולים בו, ואומר מהר"י סגל דאין ציבור רשאים לאמרו בשאר השנה רק ביום הכפורים, אבל יחיד יכול לאמרו מתי שירצה" עכ"ד. וכ"כ הרמ"א בדרכי משה [או"ח סימן תקפא] והא"ר [שם ט] ומג"א [תקסה, ה] ומטה אפריים [תריט, לה] והפמ"ג [באשל אברהם תקסה, ה] והמשנ"ב [שם יב], וכ"כ בשו"ת אגרות משה [חאו"ח ח"ב סימן קה], והספרדים נוהגים לאמרו בציבור בשני ימים של ר"ה וכן ביוה"כ. וכן הביא בספר ארחות ציון ח"א, והביא שכן היה נוהג מו"א הגאון רבי סלמן מוצפי זלה"ה שהיה מתפלל עם מנין המכוונים בימים נוראים, וא"ל שאין הכי נמי אם איזה יחיד ירצה לאמרו גם בשב"ק, יאמרנו בינו לבין עצמו אך לא בציבור ע"כ. עכ"ד.
והעיקר שנזכה לכוין את ליבנו לאבינו שבשמים, ויתקבלו תפילותינו ברצון. אכי"ר.
תודה על התשובה, האם יש היום סידור שממש מדוייק מבחינת נוסחאות תפילה?
כל הסידורים שהזכרת הם בסדר, אלא שכאמור יש ביניהם שינויים קים בגלל מחלוקות מאוד מסוימות.
השאר תגובה