האם מותר לקטוף פירות בשמיטה משדה שאינו מופקר?
תשובה:
על השאלה האם הפירות מופקרים מעצמם או רק על ידי הפקרתו של הבעלים נחלקו הדעות כמובא במנחת חינוך מצוה פד: המבי"ט בח"א סי' יא והמהרי"ט ח"א סי' מג סבורים ששביעית היא "אפקעתא דמלכא", כלומר הם מופקרים מאליהם בציוויו של הקב"ה – מלכו של עולם. אולם הבית יוסף בספרו אבקת רוכל סי' כד סבר ששביעית היא אפקעתא דגברא, כלומר זוהי מצוה המוטלת על הבעלים להפקיר, אך אם לא הפקיר הם עדיין בבעלותו. וע"ע פאת השולחן סי' כג אות כט שדן במחלוקת זו, וראה חזון איש סי' יט וכ שהאריך בראיות לשיטת המבי"ט. לכן המיקל יש לו על מי לסמוך אבל בודאי כדאי להמנע.
מלבד השאלה הנ"ל יש נדון רחב בפוסקים, האם "שמור ונעבד" בשביעית אוסר את הפירות באכילה, למעשה הכריע בזה החזון איש לקולא, ובזה בעצם חלוק הדין בין פירות לירקות שיש בהן איסור ספיחין.
האם יש לחשוש שאותו בעל שדה סומך על התר מכירה וממילא אסור לקטוף? או אולי זה נכנס בגדר גזל עכום?
יתכן שאכן כדאי להמנע מטעם זה שהזכרת.
השאר תגובה