ריסוק תפוחי אדמה בשבת בכלי המיוחד לכך / האם אמירת מודעא על נדרים בערב ראש השנה מועילה?

רבני בית ההוראה
כ"ו תמוז ה'תשע"ד

שלום לכבוד הרבנים שליט”א
האם מותר להשתמש בכלי עגול עם חורים [לא קטנים במיוחד]שמרסק תפו”א מבושל בשבת? ומה הדין כשהוא רק מיוחד לריסוק תפו”א? כי הריב”ש [וכ”פ שו”ע סי שכ”א ס”י] כתב שאסור להשתמש במגרדת לחתוך גבינה משום עובדין דחול שגם משתמשים בה לשימושים נוספים של איסור, אבל כלי שמשמש רק לריסוק תפו”א מבושל שעצם הריסוק מותר האם יהיה בזה עובדין דחול?

לשם מה מוסרים מודעה בערב ר”ה ויוה”כ ? וכן אמירת כל נדרי? האם מועיל לנדרים ממש שאדם נדר באמצע השנה והוא לא זכר ממסירת המודעה או רק למנהגים טובים שנהג ג’ פעמים ולא אמר בלי נדר?

יישר כח על התשובות המחכימות
בברכה,

תשובה:

שלום רב

א. בס’ ארחות שבת פרק ה סעי’ ט אסרו זאת משום עובדין דחול, ומקורם מהוראת הגרש”ז אויערבך בס’ שמירת שבת כהלכתה פרק ו סעי’ י, שם במהדורה הישנה כתב בהערה שיש לאסור זאת משום שהוא כלי המיועד לטחינה [במהדורה החדשה הושמטה ההערה זו, אולם עצם הדין נשאר]. לדעתי יש מקום להחמיר בזה מטעם נוסף, שכן הגרש”ז שם הוסיף להזהיר, שאין לטחון בשבת אלא תפוחי אדמה שהתרככו בבישול היטב, וביום חול בודאי טוחנים בזה גם כאלו שאינה רכים ממש.

ב. הראשונים כתבו שהתקנה של מודעא נאמרה רק לגבי אדם ששכיח את נדרו שלא יעבור עליו, אבל לכתחילה לא סומכים עליו כדי שלא יבואו להקל ראש בנדרים. לכן ואדם הנודר באמצע שנה ואינו רוצה בקיומו של הנדר חייב להתירו בפני שלושה. לגבי מנהג טוב שאדם שכח להתנות עליו שיהיה בלי נדר ניתן לסמוך על המודעא.

מקורות:

ב. ראה שו”ת מהר”י ויל סי’ ב שלא ראינו לרבנן קשישאי שסמכו על המודעא, וכ”כ בשו”ת מהרי”ט ח”א סי’ נג ומשום הטעם האמור. בערוך השולחן סי’ ריא סעי’ י החמיר בזה עוד יותר, ואמר שמודעא מועילה רק כשהיא נאמרת על פי החלטת אדם פרטי,] אבל אמירת כל נדרי או כל דבר שאדם עושה ציבורי אינה מועילה, משום שגדר המודעא היא שאחרי שאדם גילה דעתו שאינו מעונין בקיומו של הנדר נחשב כל נדר כנדרי שגגות ואינו כלום. אבל אם אמר את המודעא כחלק ממנה מקובל ללא כונה יתירה, אין בכך כדי לגלות על דעתו ואפילו בדיעבד גדול אינו רשאי לסמוך עליה. על כך שלענין מנהג טוב ניתן לסמוך על כך, ראה שלמת חיים לגרח”י זוננפלד סי’ תסז.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים