כולל כל סוגי פירות ההדר: ,ORANGE, MANDARINE, LEMON
תפוז, קלמנטינה, לימון, ,TANGERINE, ESROG, GRAPEFRUIT
אתרוג, פומלו, אשכולית וכו' .SHADDOCK, POMELLO, ETC
הנגיעות
1. נגיעות חיצונית. רוב הפירות נגועים וחייבים בדיקה.
2. נגיעות פנימית.
א.
פרי מפרדס שטופל כראוי. בדרך־כלל נקי ואין חובה לבודקו. בתחילת עונת ההדרים (בסתיו) וכן לקראת סיומה (בקיץ) לעתים נגוע וראוי לבודקו.
ב. פרי הגדל בגינות פרטיות או מחלקה שלא טופלה כראוי נגד מזיקים.1 לעתים קרובות נגוע וחייבים לבודקו.
תיאור הנגיעות
א. נגיעות חיצונית
1. כנימות מגן . יצורים זעירים הנצמדים על גבי קליפתו החיצונית של הפרי, ואינם חודרים לתוכו.
הכנימה נראית כנקודה בקוטר שליש מילימטר עד שלושה מילימטרים.
בפרי הדר מצויים מינים רבים של כנימות:
כנימה אדומה. כנימה בצבע חום־אדמדם, (תמונות 248, 295א).
כנימה שחורה. כנימה בצבע שחור (יותר נדירה), (תמונה 296).
כנימת המוץ. כנימה בצבע אפור, (תמונה 297).
כנימת הפסיק. כנימה מוארכת, כעין פסיק, שצבעה חום כהה ואורכה מגיע עד שלושה מילימטרים, (תמונות 243, 246).
לעין בלתי מנוסה, הכנימה נראית כנקודת לכלוך שדבק בפרי, אך ה"לכלוך" מכיל יצור חי (תמונות 240-245, 249).
2. כנימה קמחית . יצור קטן בצורה אליפסית ועל גופו כעין אבקה לבנה (דומה לקמח), שאורכו מגיע עד ארבעה מילימטרים, (תמונה 250). שכיחותו בפרי משווק, מועטה. לעתים מצוי תחת עלה הגביע (העוקץ) של אשכוליות ואתרוגים.
הכנימה הקמחית מפרישה מגופה "טל־דבש" הגורם לכעין פיח שחור על גבי קליפת הפרי (המכונה "פייחת"), (תמונות 297ב, 298).
3. אקרית החלודה . יצור זעיר ביותר שאורכו שליש מילימטר, מצוי בפרדסים וגורם נזקים לפירות (צבע הקליפה משתנה לצבע חלודה), (תמונה 299). בדרך־כלל החרק לא נותר על גבי הפרי בזמן שיווקו.
ב. נגיעות פנימית
רימות זבוב הפירות . לעתים הפרי נגוע בתולעים לבנות, שהן רימות של זבוב הפירות, (תמונות 226-237).
בעבר נגיעות זו היתה שכיחה מאוד, בעיקר בתפוזי וולנסיה המשווקים בתקופת האביב ותחילת הקיץ. כיום קיים טיפול ארצי נגד תופעה זו2, לכן פרי הגדל בפרדס המטופל בצורה נאותה, בדרך־כלל נקי מהנגיעות3, עם זאת תיתכן נגיעות ברימות בסתיו ובסוף העונה (מחודש ניסן). נגיעות זו שכיחה יותר בפירות שגדלו בגינות פרטיות או במשקים לא מטופלים. לכן דרושה תשומת לב מיוחדת בפירות המגיעים מיבול ערבי (כגון: בשנת שמיטה).
הזבוב נועץ את צינור ההטלה שלו בפרי, בעומק של כמילימטר אחד, ומטיל לתוך הפרי את ביציו. בדרך־כלל מקום ההטלה אינו ניכר חיצונית אך בצדה הפנימי של הקליפה (הלבן) ניתן להבחין בסימני חדירה: כתם כהה, איזור ממוסמס, נקב קטן או נקודה כהה החודרת פנימה. הרימות הבוקעות מהביצים הן קטנות מאוד. אט אט הן חודרות לפנים הפרי, ומגיעות לגודל של תשעה מילימטרים, (תמונות 227 א-ד).
צבע הרימות לבן־קרם ובראשן נקודה שחורה קטנה. בקטנותן קשה להבחין בהן, וכאשר הן גדלות, הן ניכרות על־ידי תנועתן וראשן הכהה, (תמונה 300). באשכוליות קיים קושי להבחין ברימות, היות וצבען הלבן־קרם, זהה לצבע בשר הפרי, (תמונה 302). עם התפתחות הרימות, האיזור הנגוע נהיה בדרך־כלל ממוסמס ורך, ומקבל גוון כהה, (תמונה 301).
תולעת מתה, צבעה משתנה לגוון יותר כהה, קרוב לחום.
פרי נגוע, יש בו בדרך־כלל מספר תולעים, ולכן אם מבחינים בתולעת אחת, יש לחשוש לתולעים נוספות, (תמונה 227 ד).
אם נמצא פרי נגוע, יש לחוש לכל הפירות של אותה קניה, וצריך לבודקם היטב.
פומלות, לימונים וכן אתרוגים נקיים מנגיעות זו באופן רגיל במשך כל השנה.
הבדיקה
א. בדיקה חיצונית.
כאמור, רוב הפירות נגועים בכנימות בקליפתם. פעמים הפרי נגוע בכנימות רבות, ולעתים בבודדות, (תמונות 297, 303).
רוב הפירות המשווקים בחנוית עוברים תהליך ניקוי בבתי אריזה. בתהליך הניקוי יורדות רוב הכנימות, אך כנימות בודדות עלולות להישאר. לכן אפילו אם במבט ראשון הפרי נראה נקי, יש להתבונן אם נותרו עליו כנימות בודדות, בפרט באיזור העוקץ, (תמונות 298, 304). לעומתם, פירות שלא עברו תהליך ניקוי, עלולים להיות מכוסים בכנימות רבות4, (תמונה 303).
לעתים קרובות מצוי על קליפת פרי ההדר לכלוך אפור־שחור (פייחת הנגרמת על־ידי הכנימה הקמחית, תמונה 298), המצטבר בשקעים הקטנים של הקליפה, ובמבט שטחי נראה ככנימה. ההבחנה ביניהם היא: כנימה יורדת בקלות ובשלמות אם מגרדים אותה בציפורן או בסכין, לעומתה, הלכלוך נשאר במקומו. כמו־כן: לכנימה צורה ברורה – עגולה או מוארכת כפסיק, (כנימת הפסיק), ונקודות הלכלוך הן ללא צורה אחידה, (תמונה 297ב).
כאמור, הכנימות נמצאות על הקליפה מבחוץ, ואינן חודרות לפרי. אך יש להזהר כאשר מקלפים, חוצים, חותכים או סוחטים את הפרי, היות ובזמן הקילוף, החיתוך או הסחיטה עלולות הכנימות להדבק לידים או לסכין ולעבור לפרי המקולף או למיץ.
הבדיקה בעת הכנת הפרי לאכילה:
1. קילוף.
לפני שמקלפים את הפרי, מתבוננים אם הוא נגוע בכנימות. אם הפרי נראה נקי לחלוטין אין צורך לבדוק שוב. אם הקליפה נגועה, יש להתבונן לאחר הקילוף אם עברו כנימות לידיים או לסכין, ומהם לפרי המקולף. במידה ועברו כנימות לפרי, מורידים אותן באמצעות חוד סכין או שטיפה במים.
אם נדבקו כנימות לידיים, יש לרחצן היטב.5
2. חיתוך הפרי.
אם רוצים לחתוך את הפרי באותה סכין שבה קלפוהו, יש לבדוק בשני צדי הסכין אם הוא נקי מכנימות או לשטוף אותו. אם לא בדקו את הסכין או אם חתכו את הפרי בקליפתו, יש להתבונן במקום החיתוך אם עברו אליו כנימות.
3. סחיטה. לפני שסוחטים פרי, יש להתבונן במצבו החיצוני. אם הוא נגוע בכנימות, יש להזהר שלא יחדרו כנימות למיץ, [בפרט אם סוחטים באמצעות מכשירי לחיצה], או לסנן את המיץ במסננת צפופה. לחילופין אפשר לנקות את הקליפה לפני הסחיטה, כמפורט להלן (בסעיף 4 – שימוש בקליפה).
מיץ הדרים המיוצר באופן תעשייתי במפעל משוכלל עובר תהליכי הכנה שונים ואפשר להניח שלא נותרו בו כנימות שלימות6. לעומתו, מיץ טבעי שהוכן באופן לא תעשייתי (במפעל קטן או בקיוסק – תמונה 307א), יש לסננו במסננת צפופה.
4. שימוש בקליפה. כאשר רוצים להשתמש בקליפת הפרי, כגון בקליפת לימון מגורדת לעוגה, בפרוסת לימון לתה, בקליפת התפוז או האתרוג לריבה וכן לקליפות מסוכרות, רצוי לבחור למטרה זו רק פירות נקיים. ניתן להסיר כנימות בודדות על פרי, בעזרת חוד סכין או קילוף האיזור הנגוע. אם יש צורך להשתמש בקליפה שמצויות עליה הרבה כנימות, צריך לשפשפה בכרית מתכת לניקוי סירים (כגון: "ננס") או במברשת ניילון קשה עם מעט נוזל לניקוי, ולאחר מכן לשטוף היטב ולבדוק שלא נותרו כנימות.
קליפות מסוכרות מוכנות (בציפוי שוקולד, אתרוג מסוכר, ריבה עם קליפות): אם הן מיוצרות תחת השגחה מהודרת המתמצאת בנושא נגיעות בחרקים הן מותרות, היות ובתהליכי היצור הן עוברות תהליכי ניקוי ועיבוד, שאם נעשו כראוי, הם מסלקים את הנגיעות7.
ב. בדיקה פנימית
מקלפים את הפרי ומתבוננים בצד הלבן של הקליפה (הציפה הלבנה של הפרי), אם מצוי בו איזור כהה, ממוסמס, או נקב קטן.
איזור ממוסמס או שינוי בצבע פנים הפרי לגוון כהה8, מהווה סימן לנגיעות אפשרית. לעתים ניתן להבחין בנקב קטן בקליפה הנמשך לתוך הפרי או בכתם חום על הציפה הלבנה (הקליפה הפנימית), איזור ממוסמס בקליפה או נקודה כהה קטנה החודרת פנימה, (תמונה 306).
אם התגלה אחד הסימנים הנ"ל יש לפלח את הפרי, לחצות את הפלחים ולהתבונן אם מצויות בתוכם תולעים.
אם סוחטים פירות שיש בהם חשש נגיעות, צריך להתבונן היטב במיץ אם צפות בו תולעים, ועדיף לסננו במסננת צפופה, (תמונה 307).
שלפוחיות לבנות קטנות בעיקר במרכז הפרי, בדרך־כלל אינן מהוות סימן לנגיעות.
סיכום בדיקת הדרים
1. קילוף
לאחר הקילוף יש להתבונן אם עברו כנימות מהקליפה לפרי.
אם עברו יש להסירן.
2. בדיקה פנימית
אם הפרי ממוסמס, בעל מראה משונה או אם על צדה הלבן של הקליפה מצוי כתם או נקב, יש להתבונן אם מצויות רימות לבנות בתוך בשר הפרי.
3. סחיטה
יש להזהר שלא יחדרו כנימות למיץ, בזמן הסחיטה.
אם סוחטים פירות שיש בהם חשש לנגיעות פנימית, יש להתבונן במיץ אם צפות בו תולעים לבנות.
אם מסננים את המיץ דרך מסננת צפופה, אין צורך לבודקו.
4. שימוש בקליפה
מנקים את הקליפה באמצעות כרית לניקוי ממתכת ("ננס") או במברשת ניילון קשה עם מעט נוזל לניקוי כלים.
מתבוננים אם נותרו כנימות על הקליפה.
שלום,
תודה רבה,
התמונות נעלמו..
השאר תגובה