התחייבות בדיבור וגרימת נזק שאינו ממוני

דיין בבית הדין נתיבות חיים
י"א טבת ה'תשע"ד

התחיל שיעור ורצינו להקליט אותו. אחד האורחים אמר שהוא יקליט ויביא לנו כך שאין מה לרוץ ולהביא מקלט. לאחר השיעור הוא דרש כסף ואמר שאחרת הוא לא יביא לנו. האם אדם שהבטיח לא חייב לקיים? האם זה שבגללו לא הקלטנו לא מוסיף לחיוב שלו?

ובמקרה אחר שבו בסוף השיעור אדם לקח לו את המקלט ללא ידיעתו(ועוד לפני סירובו) האם אז יוכל לטעון שמכיון שאדם לקח לו הוא מעוניין לחנך ולא להביא לו? (במקרה שרק אותו אדם נצרך להקלטה)
והאם יש בזה משום נקמה?

תשובה:

שלום רב,

הוא רשאי לדרוש הוצאות כגון עלות של דיסק, אבל לא מעבר לכך. אני מניח שלמוסר השיעור לא איכפת אם כולם יקליטו בעצמם. אחרת, התשובה יכולה להיות שונה.

אם הוא דורש יותר מהוצאות הוא עובר על איסור ‘מחוסר אמנה’ – שלא לקיים הבטחה. לדעת חלק מהפוסקים יש עליו אפילו איסור גזל אם אינו נותן את ההקלטה.

פרט זה שבגלל הבטחתו לא הקלטתם בעצמכם, גורם שלחלק מהפוסקים יש איסור גזל. כמו כן, אלמלא פרט זה היה מקום לוויכוח אם כוונתו הייתה לתת את השיעור בחינם או בתשלום, אבל כיון שהוא מנע אתכם מלהקליט בעצמכם, ברור שהכוונה הייתה לתת לכם חינם.

מקורות:

אם אדם התחייב בדיבור בלא קנין דבר שהוא הגיוני שהוא יהיה מחויב, נחלקו הרמ”א בחו”מ סי’ רז סעיף טז והש”ך שם ס”ק כד (ועיין שם בקצות סק”ז) אם חייב. דין שאסור לחזור מדיבור במקום שמסתמכים עליו מבואר בשו”ע חו”מ סי’ רד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *