שלום רב!
ידוע הרי שיש מקומות בארץ ישראל שמוגדרים כספק לגבי תרומות ומעשרות ולכן מעשרים שם בלי ברכה , לא מזמן יצא לי להיות אצל גדול בישראל (איני הולך לפי פסקיו ההלכתיים) ולספר לו על מקום מגוריי ולבקש ברכה ואגב ברכתו אמר לי שבמקום מגוריי (מאחרי העיר עכו וצפונה) צריך לעשות יו"ט שני לחומרא ושאלתי בפי מאחר ולכו"ע יש מקומות המוגדרים כספק א"י האם יש אי מי מהפוסקים בזמננו או קודם לכן שדן בשאלה זו וא"כ מה ההכרעה לגבי מקומות אלו עבור יו"ט שני?
תודה רבה
תשובה:
שלום רב.
נחלקו הפוסקים מה הם גבולות ארץ ישראל לענין קיום יום טוב שני, יש הסוברים שכל מה שבתוך גבולות הארץ שוה הוא לענין זה שאין לנהוג בו יום טוב שני, ויש הסוברים שדין זה תלוי בהגעת השלוחים שהיכן שלא הגיעו השלוחים בזמן שהיו מקדשים על פי הראיה עושים בו יום טוב שני אף אם הוא בגבולות ארץ ישראל, ולמעשה הכריעו הפוסקים כדעה הראשונה, וממילא בכל הערים בצפון אין נוהגים יום טוב שני. ויש שהחמירו שלא לעשות מלאכה במקומות אלו ביום טוב שני.
מקורות:
דעת הרמב"ם (פ"ה מהלכות קידוש החודש הל' ט-יב) שהולכים לפי המקומות אליהם היו השלוחים מגיעים בזמן שהיו מקדשים על פי הראיה, ולדעת הריטב"א (ראש השנה יח,א וסוכה מג,א ד"ה פריך) בארץ ישראל כולה נוהגים רק יום טוב אחד והכריעו הפוסקים כדעת הריטב"א (ר' בחזו"א או"ח קלב,ב ובספר עיר הקודש והמקדש ח"ג פי"ט הביא כן מפוסקים רבים ובספר יו"ט שני כהלכתו פי"ח הערה ב' הביא כן גם בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל), ולדעה זו כל ערי הצפון הם בכלל ארץ ישראל שאין לנהוג בהם יו"ט שני, והחזו"א החמיר לעצמו כדעת הרמב"ם ג"כ ולכן לא עשה מלאכה בבני ברק ביו"ט שני (ר' ביו"ט שני כהלכתו שם הערה ג' שהביא כמה מקורות לזה וכמה הנהגות של גדולים נוספים שהחמירו על עצמם בזה, ושיש שכתבו שיש בזה משום בל תוסיף).
