קובץ שמועות בענייני בין הזמנים

הרב שמואל ברוך גנוט
ז' אב ה'תשע"א

ברכה על ראיית הים בשנית

יש לדון ברואה את הים בראשונה ושכח לברך ברכת ‘עושה מעשה בראשית’, האם יכול לברך כשרואהו שוב.
והנה הביאור הלכה סי’ רי”ח סעיף א’ ד”ה במקום כתב לעניין ברכה במקום שנעשה בו נס דאם ראה את המקום ולא בירך ולאחר כמה ימים, פחות משלושים יום לראייתו הראשונה, ראהו שוב, אינו מברך אף שלא בירך בראשונה, ומטעמא דהא דמברכין אחר שלושים יום הוא מפני דהשתא הוא חידוש אצלו, אך כאן כבר הרי ראה את המקום ואין זה חידוש אצלו, ואינו מתפעל מראייתו השנייה. ואם כן לכאורה הוא הדין בנידון דידן,שאין צריך לברך שוב.
והגאון רבי בן ציון פלמן שליט”א סיפר שפעם אחת נסע עם קבוצת אנשים לחוף הים בנתניה וראו את הים היטב בדרכם ליד תל אביב, ולאחר כחצי שעה,כשהגיעו לחוף בנתניה, ראו שוב את הים, והסתפקו האם עליהם לברך או לא, דאפשר וחשיב ראיה חדשה בזה שהבתים שבכל האזור הסתירו את הים מעיניהם, ושאלו פי מרן הגראי”ל שטינמן שליט”א שהשיב להם שבוודאי הפסידו את הברכה. [ועיין בספרי שלהי דקייטא מהדו”ב סי ק”ב בשם חכמי ירושלים דכל עוד מתפעל מהים כהתפעלותו הראשונית, יכול לברך].

ראיית הים מעיר אחרת

הורה מרן הגראי”ל שטינמן שליט”א שראיית הים מעיר אחרת, כגון ראיית הים התיכון מגבעות העיר בני ברק ומישיבת פוניבז’, נחשבת לראיה לעניין הרואה את הים בתוך שלושים יום, שאינו מברך שוב כשרואה את הים מקרוב. וכן הורה מרן הגר”ח קניבסקי שליט”א.

נגיעה בגופו הרחוץ באמצע אכילתו

הנה כתב השו”ע ריש או”ח שנגיעה גופו במקומות המכוסים אשר יש בהם מלמולי זיעה, מצריכה נטילת ידיים. וכתב שם הכף החיים שכשנגע בגופו הרחוץ ממימי הים ואין בו מלמולי זיעה באמצע אכילתו, דאין צריך נטילה.
ואולם דעת מרן הגראי”ל שטינמן שליט”א שאף בכהאי גוונא צריך לשוב וליטול ידיו, כיוןשלא פלוג רבנן וכל הנוגע במקומות המכוסים שהדרך להיות בהן מלמולי זיעה צריך נטילה, אף שעתה אין בהן זיעה. ושכן נראה מהנהגות מרן בעל חזו”א זללה”ה שהצריך נטילה ביום כיפור למי שנגע בתינוק במקום שדרכו להיות מגולה אצלו, מכיון שהדרך להיותו מכוסה. וכן מצינו גבי טבילת אשה דלדעת הרמ”א ביו”ד סי’ ר’ מתכסה האשה בבגדה או בחלוקה בעודה במים ומברכת על הטבילה, ולדעת הט”ז שם אינה צריכה לכסות את עצמה ולכתחילה צריכה לחבק ידיה על גופ’, וכ’ בששבה”ל שם דנראה דיש להיזהר שלא ליגע בגופה עם כפות הידיים, וע”ע חוט שני שם סי’ ר’ ובס’ נשמת אברהם סי’ ע”ד ובשו”ת בצל החכמה ח”ב סי’ כ”ט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *