כלי מחמה לצל
כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו מחמה לצל אף שאינו צריך לו לאותו שבת, כדאיתא בשבת דף מ"ב-ב' אמר ר"ח, אע"פ שאמרו אין נותנין כלי תחת תרנגולת לקבל ביצתה, אבל כופה עליה כלי שלא תשבר, הרי דאף דהביצה היא מוקצה ואינו ראויה לאכלה בשבת אפ"ה אין זה נחשב מכין משבת לחול, כיון דנותנו בשביל שמירת ממונו שלא ייפסד, וכה"ג לית ביה משום מכין. ולפ"ז בשבת שנשאר איזה מאכל אחר סעודה שלישית, ואם ישתהה בחוץ עד מוצ"ש ייפסד, מותר ליתנו למקרר מה"ט, [אבל אם נשאר משקה שאינו נפסד, ואינו רוצה עוד לשתותו בשבת, ומכניסו למקרר כדי שיהא קר למוצ"ש יש בזה איסור הכנה]. ויש לעיין במש"כ המג"א והביאו המשנ"ב בסי' שי"ט ס"ק ס"ב, דכשיש שומן ע"ג החלב ומוציאו בשבת עם קצת חלב שתחתיו ליכא בהכי משום בורר, ומ"מ אם אין דעתו לאכול בשבת אסור, ואם חושש שייפסד ויתקלקל מותר להוציא השומן באופן זה ע"י גוי, דהכנה לחול הוה מד"ס ושריא במקום פסידא ע"י גוי ע"ש, ולכאורה אף ע"י ישראל לישתרי, דכיון דעביד הכי משום שמירת ממונו א"כ ליכא ביה משום מכין לחול.
והנה בשו"ע סי' ש"מ ס"ה כתב, דמותר בשבת לרשום בציפורן על הספר כמו שרושמין לסימן שאין זה דבר המתקיים, ועי' בביה"ל שם, שדעת רוב האחרונים דמותר לרשום בציפורן במקום שיש ט"ס כדי לתקנו במוצ"ש, [מלבד דעת הפמ"ג דחשש בזה לחיוב חטאת], ולכאורה למה לא יאסר משום איסור הכנה, שהרי מכין בשביל אחר השבת למצוא המקום שיש שם טעות כדי לתקנו, וביאר מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א, דאיסור הכנה שייך רק במקום שאותה הפעולה שעושה כעת יכול לעשותו לאחר השבת, כמו הדחת כלים וכיו"ב שאותו ההדחה שעושה בשבת יכול לעשותו לאחר השבת, אבל הכא שאם כעת לא יסמן מקום הטעות הרי במוצ"ש יצטרך לחפש מחדש ונמצא דלאחר השבת לא יעשה את אותו פעולה שעושה כעת, דכעת שמצא הטעות עושה רק סימן כדי לזוכרו ולאחר השבת יצטרך לחפש מחדש אם בשבת לא יעשה סימן, ובכה"ג ליכא איסור הכנה, ומה"ט הרי מותר לטלטל כשמל"ה מחמה לצל לצורך חול וליכא ביה איסור הכנה, וכן אם הוציא (בסעודה השלישית) מהמקרר אוכל מותר לו להחזיר בשבת אם חושש שהאוכל יתקלקל (עי' מ"ב סי' רנ"ד ס"ק מ"ג) וליכא בזה איסור הכנה, משום שרק פעולה שיכול לעשותה לאחר השבת אסור לעשותה בשבת, אבל פעולה שאם לא יעשנה עכשיו בשבת יהא לו הפסד ממון או זמן וכיוצ"ב במוצ"ש ל"ש ביה איסור הכנה, דפעולתו חשיב מניעת טירחה ולא תיקון וזה לא חשיב מכין.
