לבזבז חצי יום ב'בין הזמנים'?!
"אמנם אינני ראוי לבקש מהציבור, כי יכולים הם לומר טול קורה מבין עיניך. רק היות שביקשו לומר,אני רוצה להציע שני דברים. הא', בנוגע לבין הזמנים, והוא כי רוב הציבור אמנם לומדים גם בבין הזמנים, אבל יש כאלה שיכולים לקחת "חצי יום" ולבזבז אותו בכלום, חצי יום! בחורים אברכים, מרשים לעצמם… ואם היה צריך את זה לבריאות כדי לנוח קצת ניחא, ואולי יש כאלה יחידים, אבל האם כל כך הרבה אנשים הם חלשים שצריכים את זה? כל יום או כל יומיים לבלות "חצי יום" בלי כלום, וזה לכאורה "ביטול תורה", כי מה נפק"מ בין הזמנים או אמצע הזמן האם יש חילוק, רק אם א' חלש צריך לנוח קצת… (משיחת מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א. מתוך דברים שנאמרו בעצרת התעוררות לרפואת בעל הקהילות יעקב זצוק"ל).
תלמוד תורה דרבים
צריך לדעת, כי עכשיו עוד מעט בני הישיבה עוזבים את הישיבות, אי אפשר לומר שלא לומדים, אבל צריך לדעת שמה שאפשר לעלות במקום של תלמוד תורה דרבים, אי אפשר לעלות במקום אחר, ואפי' דברים פשוטים, לכאורה אי אפשר כל כך, רק ע"י תלמוד תורה דרבים! ומה שיותר תלמוד תורה דרבים, יש יותר תועלת.
ולכן צריך לראות שכל מה שרכשו ברבים זה צריך להישאר על כל החיים, ויכולים להמשיך אח"כ ג"כ אבל הכל מכוח של תלמוד תורה דרבים, וצריך לשאוף "מתי כבר נוכל להגיע שוב להיות עם התלמוד תורה דרבים". ומה שיותר תלמוד תורה דרבים יותר יעלו.
וזה מה שצריך כל החיים, לדעת שהמקום של עליה זה היכן שיש תלמוד תורה דרבים, מה שיש יותר תלמוד תורה דרבים יש יותר סיכויים שנבוא לאמת, ואז הוא יכול לבוא אפי' לדברים שבלי זה הוא לא היה יכול בשום אופן לעלות.
וזה אנחנו צריכים לעשות, לנצל את הזמן אפי' בין הזמנים, להשתדל מה שיותר שיהיה עם תלמוד תורה דרבים, לא להיות במקום ומה שיותר רבים זה לגמרי לא דומה, וזה מה שאנחנו צריכים להתחזק להשתדל בכל זמן שאפשר להוסיף תלמוד תורה דרבים, גם לו, וגם להשפיע על אחרים, שיהיה תלמוד תורה דרבים, ובזכות זה כל אחד יזכה לדברים זבלי זה הוא לא יכול לזכות.
והקב"ה באמת יעזור שכל אחד ינצל את כל הזמן, גם בין הזמנים לנצל לתלמוד תורה דרבים, ולהשתדל לחזור על מה שלמדו, ועי"ז כל אחד יעלה בתורה ויראת שמים ובמידות, להיות גדולים בתורה ויראה. (משיחת מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א, אדר תשס"ג).
הטיולים הם סכנה רוחנית
זה כבר הרבה שנים שבזמן שלא לומדים בישיבות, כגון בחודש ניסן תשרי ואב, הרבה מנצלים הזמן גם כן ללימוד התורה, הנקרא'ישיבות בין הזמנים'.
אמנם יחד עם זה יש כאלה שעושים טיולים למקומות שונים, ויש מקומות מסוכנים לטייל שם, בסכנה רוחנית וסכנה גשמית, ובעצם כל טיול כרוך בסכנה. הלא חז"ל אמרו 'האומר מה נאה אילן זה מה נאה ניר זה, הרי זה מתחייב בנפשו'.
ודבר זה תובעים מבני הישיבות יותר משאר בני אדם, כיון שהם טעמו טעם של תורה ואין להם לבלות זמנן, אלא אם צריך עזר לכבוד החג או שהתאמצו ביגיעת התורה וצריך לנוח קצת, אבל אין לנצל הזמן בטיולים, אפילו אם כוונתו לראות גדלות השי"ת, וכתוצאה מהטיולים כל שנה ישנם כאלה שקרה להם אסונות השי"ת יישמרנו.
והנה מזמן לזמן גילו גדולי ראשי הישיבות על הסכנה בטיולים אלה, ומ"מ כמעט בכל שנה קרה דברים נוראים. גם השנה תכף בגמר הלימוד בישיבות, קפחו שני בחורים חייהם, והדברים צועקים עד לב השמים.
אנא תלמידי הישיבות אשרי חלקכם שבחרתם דרך התורה, למה תלכו בדרכי עקלתון ואשר מביאים לכל כך הרבה צער.
בכן נא להיזהר מלעשות דברים המסכנים חיי אדם, ותנצלו את הזמן במקרה שצריך במנוחה, וחלק הכי גדול בלימוד התורה, ובזכות למוד התורה ושמירת הבריאות תזכו לעלות אל המסילה הנכונה ולגדול כרצון הקב"ה וכל ישראל. (מכתב מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א).
