זמן תפילה
הנה 'בין הזמנים' הוא זמן שכדאי להקפיד בו, בשעה שאין 'סדרים' מבוקר ועד השעות המאוחרות בלילה, על תפילת הוותיקין. והעיד מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א שמרן החזון איש זצ"ל התפלל מיד בתחילת הזמן, שחרית עם הנץ החמה, מנחה גדולה ומעריב בזמנה. וידוע שגם מנהג מרן שליט"א להקפיד בזה. ובעניין זמן צאת הכוכבים אמר מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א, כמובא בס' אעלה בתמר,בשם מרן החזו"א ז"ל, ש-50 דקות לעולם שפיר דמי. [א"ה: ואגב אבוא העיר"ה שעל הנוהג להתפלל כוותיקין בכל יום ורוצה לחדול ממנהגו, הורה מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל דלא סגי במה שמתיר נדריו בערב ראש השנה, וצריך להתיר הנדר בפני שלושה. אך הנוהג להתפלל כוותיקין רק יום אחד בשבוע, או בתקופת 'בין הזמנים', לזה סגי התרת נדרים דערב ראש השנה].
לא 'להרוג' את הזמן!
לומדי התורה הם אנשים מאושרים. רק ישנם שני דברים שכל אחד יודע ולא יודע.
הקב"ה נתן לאדם שני דברים טובים. א] כוח הדיבור, שהוא משהו מיוחד. ב] זמן. ובשני הדברים הללו אנשים מזלזלים ואינם מנצלים אותם מספיק.
הדבר הראשון, הדיבור. האדם אינו מנצלו כמו שצריך, והרי על ידי הדיבור יכול הוא לרכוש את הדברים הכי טובים, שהרי אין כל כך דברים שיכול אדם לרכוש כמו על ידי הדיבור, כל רגע וכל שנייה, כשאומר מילה של תורה יש לו שכר של תלמוד תורה כנגד כולם, כמש"כ הגר"א ז"ל בפירושו בריש מסכת פאה שאפילו על תיבה אחת של תורה מקיים מצות עשה של תורה. אפילו על תיבה אחת!!
והדבר השני, הזמן. אנשים בדרך כלל משתדלים 'להרוג' את הזמן, להרוג את הזמן פירושו שבמקום לנצל את הזמן עושים שהזמן ילך לבטלה. ועלינו, ובפרט צעירים שביכולתם לנצל את הזמן, להתחזק בזה. כי אחרי שהאדם זקן, אין לו כבר כוח וכו', אבל כשהוא צעיר יש לו כוחות וצריך לנצל הזמן לדיבורים טובים, דיבורים של תורה, ואז יהיה הוא מאושר, בעולם הזה, ובעיקר בעולם הבא-לנצח נצחים! שהרי כאן זה עולם חולף, מה זה העולם… העיקר זה העולם הבא, ובזה אדם יכול להיות מאושר לנצח. (מתוך שיחת מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א).
