שאלה:
כבוד הרב יש לי שאלה אם מישהו האריך בערבית מאוד והם ספרו את העומר והוא הייה בולמלשינים אל תהיי תקווה ואמר שהוא מכוון לצאת ידי חובת ברכת הש"צ בספירת העומר והספירה (פחד שחלילה ישכח) הוא איבד את הברכה נכון ?
ולספור שוב בלי ברכה?
וצריך ברוב עם הדרת מלך לספירת העומר?
תשובה:
לכאורה, מעבר לשאלה אם זה מועיל ותלוי בשאלה אם כוונה כזו נחשבת הפסק בתפילה, גם החזן אינו מכוין להוציא אותו ידי חובה, שהרי ההלכה היא שהגם שניתן לצאת ידי חובת הברכה מאדם אחר, לכתחילה את הספירה עושה כל אחד בעצמו [בגלל החשש לדעה שלא מועיל שומע כעונה בספירת העומר, ראה משנ"ב סי' תפט ס"ק ה], ובודאי החזן אינו רוצה להוציא ידי חובה כנגד הנפסק במשנה ברורה ושאר פוסקים, ולכן, בלא כוונת הש"ץ להוציא גם השומע אינו יוצא ידי חובה, וחייב ויכול לספור ספירת העומר בברכה לאחר שיסיים תפילתו.
