שאלה:
שלום וברכה,
אשמח לדעת עד כמה ניתן לחשוש במצות עם הכשרים מהודרים וללא חבורה, והיכן המקום המתאים להדר בזאת, בכזית ראשון/לילה ראשון וכו'.
תודה
תשובה:
אם יש הכשר מהודר אין סיבה לחשש.
הנושא של מצות חבורה זה פשוט עוד הידור בפסח, מי שרוצה להדר תבוא עליו הברכה, אבל חשש אין כאן.
יש חביבות מיוחדת לחבורה משפחתית או עם חברים, אני משתדל בכל שנה לקחת איתי את הילדים, וזה עושה הרבה מאוד חיות במצוה ומתיקות באוירת החג. מומלץ.
ברכה והצלחה
לצערי [או יותר נכון לשמחתי] שנה אחת משום מה החלטתי "לחסוך" וקניתי מצות יד פחות מהודרות, את כל הכסף ש"חסכתי" הפסדתי בצורה אחרת, ומאז אני משתדל בעזרת ה' לא לקנות מצות פחות מהודרות ממה שקניתי תמיד
לא צריך לחפש סימנים משמים, כל אחד יהדר כמה שנראה לו לנכון, מה שודאי נכון, שלא לנות שלא בכשרות מהודרת.
זה לשון הגמרא ביצה ט"ו ע"ב, תני רב תחליפא אחוה דרבנאי חוזאה כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים חוץ מהוצאת שבתות והוצאת יום טוב והוצאת בניו לתלמוד תורה שאם פחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו
1. אמנם חומרות יתרות מסורות ללב, ובכל זאת, האם ישנו היגיון להדר ב'מצות חבורה' דווקא בכזית ראשון שהוא דאורייתא? והאם יש סמך בספרים?
2. ומה לגבי שאר המצות שאוכלים בלילה הראשון ב'שולחן עורך' וכן לגבי הקמח מצה בקניידלך?
3. במשפחות בהם אוכלים ברוב ימי החג מצות שאינם מחבורה, האם ישנה תועלת בשבת חול המועד ובשביעי של פסח שהמצות העגולות עליהם מברכים יהיו מחבורה?
תודה רבה
1. יש היגיון, כי שם יש הקפדה יתירה גם בנושא של שימור לשם מצוה. אבל שוב, תמיד יש משגיח שמקפיד על כך, רק בחבורה יש כמו בכל דבר הקפדה יתירה.
2. יש עוד נושא מרכזי מאוד בחבורה, שיש הקפדה יתירה לשמור מחימוץ, אין שהיות, נזהרים ובודקים בשבע עיניים את הזמן ואת הכלים, והנושא הזה נכון כל ימי החג.
3. לכאורה לא.
השאר תגובה