סעודות שבת

שאלה:

שלום וברכה,
אני באה ממשפחה חצי חילונית וחיה איתם בבית כרגע
ברצוני לקיים את 3 הסעודות של שבת בכדי לצאת לידי חובה לכן אשמח לשאול כמה שאלות:
1.בסעודה ראשונה אבא שלי עושה קידוש והוא לא שומר שבת האם הוא מוציא אותי לידי חובה? (במידה שמזגתי לעצמי לפני יין מהבקבוק שהוא מוזג כך שלא הוא מזג לי.)

2.אנחנו לא עושים סעודה שנייה אך אני משתדלת לקום מוקדם בבוקר לברך על לחם עם קוטג המוציא לאכול ולעשות ברכת מזון למרות שאני בכלל לא רוצה לאכול .האם 2 פרוסות לחם נחשב כמו לברך על 2 לחמים לפי ההלכה, וזה חובה? , אין לי אפשרות לברך על 2 חלות רק בשביל עצמי ואני חייבת יין? מה המינומום שצריך לעשות כדי לצאת לידי חובה, אני צריכה לקרוא לעצמי את כל הנוסח של סעודה שנייה או רק לברך על היין והלחם? (מדובר באותו בקבוק שאבא שלי השתמש בו בערב שבת האם זה יין נסך או שמותר לי לברך עליו.)

3. סעודה שלישית אני אוכלת יחד עם המשפחה בצהריים כך שאלמד מהתשובה של סעודה ראשונה.

תודה רבה!

תשובה:

שלום וברכה

אם הוא מחלל שבת בפרהסיה, הוא אינו יכול להוציא אחרים ידי חובת קידוש והבדלה, אבל אם הוא מחלל שבת רק בצינעה, הוא יכול להוציא ידי חובה. העצה שלי, במידה ואת לא יכולה לעשות לבד קידוש כי זה יעליב אותו מאוד, לומר בלחש את הקידוש יחד איתו על היין שהוא מחזיק ולסמוך בשעת הדחק זו על הדעות שמחלל שבת בזמנינו הוא תינוק שנשבה ויינו אינו יין נסך, או לומר את נוסח הקידוש על החלה שאת אוכלת, בדיעבד ניתן לקדש על החלה [אומרים את הנוסח של הקידוש, ובמקום הגפן אומרים ברכת המוציא].

לגבי שבת בבוקר, חייבים קידוש, לכתחילה על יין או מיץ ענבים, אבל את יכולה להשתמש ביין שהוא קידש בלילה במידה והוא מפוסטר, ולסמוך על השיטות שיין מפוסטר אינו יין נסך ובצירוף הסברא הנ"ל של תינוק שנשבה. ניתן לקחת כוס קטנה יחסית המכילה 86 מ"ל לפחות [- שיעור "רביעית" – זה בערך גודל של חצי כוס חד פעמית רגילה], ולשתות מתוך זה 45 מ"ל [רוב בריעית] שזה בערך רבע מכוס חד פעמית, זה לא הרבה בכלל.

בשעת הדחק את יכולה לקדש על הלחם, במשנה ברורה [סי' רפט ס"ק י] כתב שאם אין לו יין יאמר גם בבוקר את הקידוש על הפת. [אלא שאם יזדמן לו יין עד מוצאי שבת יברך עליו בורא פרי הגפן].

אפשר בדיעבד לעשות לחם משנה על שתי פרוסות, אבל העצה היותר נכונה היא שתהיה לך לחמניה, לא צריך חלה גדולה, לחמניה שלמה זה בדיוק אותו דבר וניתן לקיים בה לחם משנה, וכן פיתה וכדומה, כל דבר שהוא שלם.

בהצלחה רבה מאוד בדרכך החדשה היפה והלא מאוד קלה, אבל הכי טובה שיכול להיות.

שבת שלום ומבורך.

מקורות:

לגבי האפשרות של מחלל שבת להוציא אחרים בקידוש והבדלה ושאר דבר שבקדושה:

ראה מה שכתב בשו”ת אגרות משה (או”ח א’ סי’ כג). לענין קדיש והצטרפות למנין שהוא מצטרף. אולם בשו”ת אור לציון (ח”ב סי’ כ’ אות ה’) חולק ולדעתו אינו יכול להוציא את בני ביתו בקידוש, מלבד ההסתייגויות שהביא, וז”ל:

“מחלל שבת בפרהסיא דינו כעכו”ם לכל דבר ואינו מצטרף לכל דבר שבקדושה וכמו שכתב בפרמ”ג בסימן נ”ה א”א ס”ק ד’ וכן הביא במ”ב שם ס”ק מ”ו וה”ה גם שאינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם. ואף שבשו”ת אגרות משה ח”א סימן כ”ג כתב דמחלל שבת מצטרף למנין לענין קדיש וקדושה והוכיח מהמרגלים שהיו גרועים ממחללי שבת שהיו כופרים עפי”ר הגמ’ בערכין ט”ו ע”א ע”ש. לענ”ד אין ראיתו ראיה דלא הוזכר שם להדיא דהוו ככופרים ויש ראיה לאסור מלשון הרמב”ם בהלכות עירובין פרק ב’ הלכה ט”ז שכתב וז”ל ישראל שהוא מחלל שבת בפרהסיא או שהוא עובד עכו”ם הרי הוא כעכו”ם לכל דבריו משמע לכל דבריו ממש ולכן מי שנמצא בבית שהמקדש בו מחלל שבת ואין יכול לעשות קידוש בעצמו יאמר בצנעה קידוש על הפת דהו”ל כמי שאין לו יין שמקדש על הפת וכמבואר בשו”ע בסימן רע”ב סעיף ט’ ע”ש”

עוד הוסיף שם:

“ומכל מקום נראה דאם אותו מחלל שבת מתבייש לחלל את השבת ליד אדם גדול יש להקל בזה ואפשר לשמוע ממנו קידוש ולצאת ידי חובה וכדמוכח במסכת עירובין ס”ט ע”א גבי ההוא דנפק בחומרתא דמדושא כיון דחזחה לר”י נשיאה כסייה אמר כגון זה מבטל רשות וכתב רש”י שם כגון זה שמחלל שבת בצינעא הרי שכיון שהתבייש שיראה אותו ר”י נשיאה כשהוא מוציא מרשות לרשות בשבת אינו נידון כמחלל שבת בפרהסיא”.