שאלה:
שלום לרבנים רציתי לשאול בסימן שכ סע ז מותר לסחוט ירקות כבושים כיון שאין מטרת הסחיטה לשימוש בנוזלים אומנם לענין סחיטת שער אע"פ שלא צריך את המים אסור אני שואל מה ההבדל? תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
בנוגע להלכה זו שהזכרת שמותר לסחוט כבשים ושלקות לצורך גופם נאמרו שני טעמים בראשונים: לדעת תוס' בכתובות ו א, הטעם הוא משום שהמים הנסחטים גם נחשבים אוכל ודינו כמפריד אוכל מאוכל, זה כמובן שייך בשלקות ולא במים שבשיער שהם פסולת גמורה. טעם שני כתבו הרמב"ן והר"ן בשבת קיא, שסחיטה לאיבוד אינה נחשבת לכלום, וכאן באמת באה השאלה שלך, אולם הראשונים שם עצמם ציינו שבהרבה מקומות אסרו חכמים סחיטה לאיבוד ורק כאן שיש תיקון אוכל התירו וקבעו שאין לזה חשיבות מלאכה, לכן גם לדבריהם לא ניתן להקשות כנ"ל.
סחיטת שיער אינה סחיטה כלל אלא רק נראה כסוחט,שהרי המים לא נספגים בשיער אלא רק עוטפים אותו וכלואים בין השיערות,לכן אסרו חכמים לסחוט שיער כיוון שנראה כסוחט.
לעומת זו סחיטת שלקות זו סחיטה ממש של הבלוע בשלקות.
מה שאתה כותב לא מיישב את שאלת השואל.
ההבדל הוא שסחיטת כבשים ושלקות באה לתיקון המאכל בדיוק כמו שמותר לסחוט פירות ישירות על אוכל באופן שהמיץ נבלע במאכל.
"סחיטת" שיער אינה מותרת כיוון שאין תיקון מאכל
כתבתי זאת בגוף התשובה..
השאר תגובה