שאלה:
אדם שותה תה עם לימון או מים עם פלחי לימון.
בסוף השתיה רוצה לאכול הלימון הרטוב משאריות המשקה, ואין צורך לגעת בידיו אלא הלימון עובר ישר מהכוס לפה.
האם הדבר טעון נטילת ידיים לטיבולו במשקה?
או שנאמר שכיוון שדרך אנשים לקחת הלימון בידם אז לא יועיל שלא נוגע בלימון וממילא חייב נטילה?
תשובה:
שלום וברכה
לגבי אכילת פחות מכזית יש דבר מעניין. המשנה ברורה בסי' קנח ס"ק כ כתב שכיון שגם בפת נחלקו הדעות אם צריך נטילה בפחות מכזית, ממילא אין להחמיר בזה בדבר שטיבלו במשקה. אולם החל מהמהדורה השניה יש לנו שם הערה למטה, שכיון שבכרפס מצינו נטילה בלא ברכה, והרי אוכלים פחות מכזית, אזי יש להחמיר בכך.
אמנם רבים הקלו בזה, ראה ברכי יוסף סי' תעג ס"ק ז, התעוררות תשובה ח"א סי' עב, תשובות והנהגות ח"ב סי' קטז. ולענין הקושיא מכרפס, ראה שו"ת חיים שאל ח"ב סי' לו שלעולם אין צריך נטילה, אלא שכיון שתיקנו שני טיבולים בליל הסדר, אף שהחמרנו על עצמנו מחמת סיבה צדדית של ספק ברכה אחרונה שלא לאכול כזית, לא רצו לבטל את הנטילה. ולכן, הגם שהמשנה ברורה מחמיר בזה הלכה למעשה, וכן נקטו להחמיר בבן איש חי תזריע ס"ק יז ובכף החיים סי' קנח ס"ק כ ובחזון איש או"ח סי' כה ס"ק טו, המיקל בזה בפרט כאן שאינה אכילה מצד עצמה, אלא היא טפלה לשתייה ששתה, יש לו על מי לסמוך.
בפרט אם אינו מקפיד תמיד על נטילה זו, ובצירוף זה שאינו נוגע בלימון אלא מוריקו ישר לפיו, וקשה לקבוע כיצד מנהג העולם לעשות במקרה זה שאינו שכיח אצל כל אדם. על עיקר דין מאכל שרגילים לאכול בכף, ראה משנה ברורה שם ס"ק כו.
