שאלה:
שלום כה"ר
בד"כ ההוראה לאדם שיוצא עם משפחתו מביתו ולן במקום אחר, שישתתף בפריטי וכדו' עם בעל המקום שמתארח שם. (כגון משפחה שנוסעת שבת וכו')
האם יכול הוא להחליט, למרות שהוא לן במקום אחר, ואין לו מישהו שנשאר בבית, להדליק בכל זאת על ידי שליח בביתו?
אשמח אם הרב יוכל לציין מקורות
תשובה:
שלום וברכה
דעת הגרי"ש אלישיב היתה על פי דקדוק לשון הפרי חדש, שמיש נוסע רק לערב אחד או שנים מקום ההדלקה שלו הוא בבית למרות שהוא ריק, אבל ככלל, זה אינו מקומו בחנוכה זה ואינו יכול להדליק שם. אינני אומר זאת בבטחה, ויש לי צד גדול לומר שכן יוצא בדיעבד, אבל בפשטות זה כך, ואני מעתיק לך מה שהתכתבתי בענין זה בעבר עם הרב שבתי יגל שליט"א מרבני העיר רעננה, אני צידדתי לומר שיוצא ידי חובה בדעבד, והוא טען שאינו יוצא ידי חובה, הדיון היה בשעת הדחק גדול מאוד, למשפחה הבאה מאוסטרליה וכל זמן ההדלקה יהיה בשדה תעפה ובמטוס ואין להם אפשרות להדלקה אחרת.
כך כתבתי [לאור הרחבה גדולה שכתב בזה הרב יגל בספרו בסוד שיח חלק א, מי שרוצה יראה שם בסימן עו, לא הבאתי כאן כל דבריו כיון שאין לי אותם באופן הראוי להעתקה]:
חידוש בעיני פשיטותא דמר שביתם של בני אותה משפחה ברעננה אינו מקום הדלקתם, עד שדחק לחייבם בהדלקה במטוס על כל הכרוך בנדון זה, ונקט כאן אפילו לגבי אכסנאי דחד יומא.
בעיני היה נראה פשוט תמיד שמה שאמרו שאכסנאי מדליק במקום האכסניא אין הכוונה שרק שם הוא מקום הדלקתו, אלא שכיון שאין מדליקין עליו בביתו הוא רשאי להדליק גם שם כיון שבאותו הלילה הוא קובע דיוריו שם.
כלומר, אם אני מבין נכון כוונת מר, סבר כת"ר שדין "מדליקין עליו בביתו" הוא רק כאשר אשתו או אחד מבני ביתו נמצא שם ומדליק עליו, אבל אם כל בני המשפחה חוץ לבית והם רוצים להדליק על ידי שליח, אינם יוצאים בזה יד"ח, וזה חידוש בעיני. שהרי לדבריכם יקשה, היאך אותו אכסנאי יוצא ידי חובה בהדלקת אשתו, אף שחובת הבית קיים, חובת הגברא שעליו היאך קיים, ובהכרח צ"ל שגם כאשר הוא חוץ לביתו גם מצד חובת הגברא שם הוא מקומו [ורק לענין דין ברכת הרואה דנו הפוסקים אם חייב לראות הנרות ואם חיוב זה מחייבו בהדלקה במקומו כאשר אין שם ישראל מדליק].
את חידושו של הגרי"ש אלישיב שמי שאינו נוסע לרוב ימי החנוכה מדליק בביתו על ידי שליח, הבנתי תמיד מטעם זה, שכן אם היה צד כל שהוא שכיון שבני הבית אינם שם ביתם הוא אינו מקום הדלקתם אפילו דיעבד, אין מקום לומר חידוש נורא כזה על סמך דקדוק קל בלונו של הפרי חדש ולהכנס בחשש ביטול מצוה. אלא דפשיטא שבביתו הקבוע תמיד הוא מקום הדלקתו, אלא שלכתחילה מצוה בו יותר מבשלוחו וידליק במקום שהוא שם, וכן מצד חובת המהדרין מן המהדרין כך ראוי לעשות.
לכן, אי בדידי תליא, במצב דחוק זה שהם במטוס, ודאי הנכון ועיקר להדליק בבית על ידי שליח, וישמעו את ברכות ההדלקה במום האירוח אף שאינם נשארים שם חצי שעה, ככל אכסנאי שמדליקים עליו בביתו, ואין צריכים להדליק במטוס את הפנס.
השיב לי על כך הרב יגל שליט"א:
א' לפי דבריכם – מי שיש לו שני בתים, ומחלק את זמנו בין הבתים, וכעת בחודשי כסלו וטבת דר בבית א', עדיין יכול לקיים מצוות הדלקת נר חנוכה בבית ב' ע"י שליח (ונראה לעוברים ושבים)?
ב' הדיוק שלי מהביאור הלכה: כתבתם שאינו מוכרח כי י"ל שמדבר על מי שמדליק בתוך הבית, אבל ראו לשונו שם 'דכיון שאין שום אדם בבית למי ידליק וכ"ש האידנא שההיכר לבני הבית', מבואר שקודם ה'כל שכן' דיבר על מי שמדליק באופן שיש היכר לעוברים ושבים ועכ"ז נקט שיכול להדליק רק בבית שאוכל וישן שם (אמנם הוא דיבר על מי שנוסע לח' ימים אבל כתבו הפוסקים שלאו דווקא אלא שנחלקו אי בעי ד' ימים וכן נקט הרב אלישיב כי יש למדוד את כל ימי חנוכה כיחידה אחת, או שכל יום מימי החנוכה נמדד לעצמו וכן נקט הגרש"ז – הליכות שלמה י"ד י"ח).
עד כאן הדיון בינינו, אני עדיין סבור שבשעת הדחק גדול מאוד יש לזה מקום, אבל לא במצב שתיארת. שם הרי יש הלכה ברורה שהוא משתתף עם בעל הבית שם, ואין להכנס לספקות ולדוחק גדול.
