שאלה:
שלום וברכה. אקדים ואומר כי הוריי גרושים עוד מינקותי, ובהתאם לחוק – אבי שילם את דמי המזונות עד היום מדי חודש בחודשו כמעט ללא רבב, והתראינו שבת כן – שבת לא, עם שינויים מדי פעם, בהתאם למצבים שונים, כך שמרבית חיי הייתי עם אמא שלי.
כיום אני לקראת יום הולדתי ה18 ובהתאם לחוק תשלום המזונות אמור להיחתך לשליש. אך ישנו סעיף בפסק הדין שקובע שהתשלום יחתך לשליש רק עם תחילת השירות הצבאי, מה שנדחה בעקבות מכינה תורנית שאני לומד בה, עד לגיל 19 וחצי בעזרת השם (דבר שיכול להשתנות על פי בחירתי – זאת אומרת שאני יכול לצאת מהמכינה).
ישנה מחלוקת כלשהי בין עורכי דין שונים שאבא שלי פנה אליהם, אבל חלקם טענו כי אכן התשלום המלא ימשיך עד השירות הצבאי, ואבי לא מוכן לכך, ואף מוכן "לשבת בבית סוהר" ולא לעשות כן. המצב הכלכלי של אמי לא פשוט והיא תצטרך לעבוד קשה הרבה יותר ולצמצם ככל שניתן את ההוצאות על מנת להתמודד עם הירידה בתשלום המזונות, ונכון לעכשיו היא לא מודעת לכך שיכול להיות ומגיע לה תשלום גדול יותר. שניהם כעת מובטלים לאחר שהתפטרו או פוטרו מעבודותיהם, יש לציין כי מבחינה מתמטית, הסכום הזה כן יכול להתאפשר מבחינת אבא שלי, והתשלום הזה לא יפגע באורחות חייו פגיעה כלשהי, אלא בעיקר פגיעה אידאולוגית…
הדילמה היא – האם להיעתר לבקשת אבא ולא לספר לאמא על הכסף שאולי מגיע לה על פי החוק, או לספר לה?
כתוצאה ישירה ועקיפה של המצב נוצר לי ויכוח עמוק עם אבא שלי שנובע מהסירוב שלו לשלם וגם מזה שאודיע לה על המצב. מה ניתן לעשות במצב הזה כדי לכבות את האש כמה שיותר?
בנוסף, באשר לאמא שלי, היא אישה חרדתית, שכעת בגלל המלחמה עוד יותר לחוצה ודואגת, אבל אני מחפש את החופש שלי בתור אדם בוגר שאומנם מכבד מאוד את אמא שלו ואוהב אותה מאוד, אבל גם מודע לסכנות ויודע לשמור על עצמו גם בלי הקרבה הפיזית בהכרח לאמא. איך מתמודדים עם הלחץ והחרדה שלה וגם מאפשרים לי לחיות באופן יותר נורמלי? אנחנו לא גרים על יד העוטף או משהו בסגנון.
תודה על התשובה מראש, מוקיר מקרב לב.
תשובה:
שלום וברכה
קראת את שאלתך המורכבת והכואבת.
לפי דעתי כל התערבות שלך בדמי המזונות הוא שגוי, ילדים לא מתערבים במריבותיהם של ההורים, זה כלל בסיס, גם מצד כיבוד הורים, ובעיקר משום שזה רק גורם נזק לכל האוירה המשפחתית המורכבת.
אתה יכול לסמוך על אמא שברגע שהוא יחתוך בתשלום, היא תברר אצל עורך דינה אם זה נעשה כדין. במידה והיא לא תעשה את זה תספר לה, אבל בלי שאבא ידע מכך.
אתה לא מתערב בין ההורים ולא מתווכח עם אבא. ולא מדבר איתו על מה תגיד לאמא, ומותר גם לשקר בשביל השלום.
בנוגע לחרדת המלחמה, תתנהל נורמלי אבל עם התחשבות מירבית, אתה לא צריך להסתגר בבית, אבל תהיה זמין טלפונית ואל תחזור מאוחר מידי. תעזור לאמא ותשמח אותה, תקנה לה מידי פעם איזה פינוק קטן ותעשה אוירה קלילה בבית.
והכי חשוב, ללכת למכינה הכי טובה שנותנת מטען רוחני טוב לחיים, זו המתנה הכי טובה שאתה יכול לתת לעצמך!
בשורות טובות וחיים טובים ומאושרים מלאי שפע.
