בישול אחר בישול במנה נוספת של מרק בשבת / עירוי מים חמים לסיר בשבת

שאלה:

1. צלחת מרק שנשאר בה קצת מרק (שנתקרר בנתיים) ורוצים להוסיף עוד מרק האם מותר לערות מסיר המרק על צלחת זו מרק נוסף?
2. האם מותר לי לשים על הבלעך לפני שבת תבשיל קר מהמקרר שנתבשל כל צורכו או שעלי לחממו קודם שאשים על הבלעך?
3. האם מותר לי לקחת מהמיחם החשמלי מים בתוך כוס ולהוסיף לכלי ראשון שמונח על האש? (למשל אם נגמרו שם הנוזלים ולא רוצים שישרף כי למדתי שמכלי ראשון לכלי ראשון מותר)

אלפי תודות
מיכל שווארץ

תשובה:

שלום וברכה

א. לגבי עירוי מנה נוספת של מרק: העיר על כך הגרש"ז אויערבך [הובא בס' מאור השבת], שאם יש שיירי מרק במצקת והם קרים, אין לתחוב אותה כך חזרה לסיר כיון שבזה אתה מבשל את אותם שאריות. אלא שהפוסקים דנו אם צריך ממש לנגב את המצקת או די לנערה, דעת הגרשז"א שדי לנער, וכן כתב בשביתת השבת מבשל ב"ר ס"ק יט, אולם הנהגת החזון איש היתה לנגב, ובס' ארחות שבת פרק א הערה קנז הביא מהגר"ש אויערבך, שאביו הגרש"ז החמיר לעצמו לנגב כוס שיש בה שיירי תה לפני שהערה לתוכה שוב מים חמים.וכן החמיר בשו"ת מנחת יצחק ח"ט סי' ל-לא.

לגבי השאריות בצלחת הדין קל יותר, כיון שהמצקת היא כבר כלי שני ובעצם זה עירוי מכלי שני, וכיון שבלאו הכי השאריות לא חשובות, נראה שפחות יש להחמיר בכך בפרט שלא ניתן לנער ולנגב זה טורח. וכן הקל בזה הגר"ע יוסף.

לכן, ההנהגה הנכונה היא להשאיר את המצקת בתוך הסיר וכך היא לא מתקררת.

ב. לפני שבת מותר לשים על הבלעך מאכל מבושל אף שלא חיממת אותו, גם אם יש בישול אחר בישול, הבלעך הוא גרוף וקטום. ומותר להניח עליו דבר שאינו מבושל כל צרכו אבל יש להזהר שלא להזיז את זה ולא לפתוח את הסיר עד שזה רותח [במידה וזה מאכל עם רוטב שיש בו בישול אחרי בישול].

ג. למנהג האשכנזים מותר לצקת מים מהמיחם לכוס ומשם לסיר, ורצוי שהסיר יהיה באותה שעה מורם מעל גבי הפלטה. כמו כן מותר לצקת ישירות מהמיחם אולם לא כדאי לעשות זאת כיון שלכתחילה חוששים שניצוק נחשב כחיבור וממילא המיחם נעשה בשרי. בדיעבד לא מחמירים בזה ומותר להשתמש במים שבו גם לחלבי. כמובן בתנאי שאין אדים חמים ממש בשריים על הקומקום.  אולם, לדעת הגר”ע יוסף אין להוסיף מים חמים למאכל בשבת. מה שאפשר הוא פשוט להניח לכתחילה את הסיר על גבי מחבת הפוכה וכדומה ולהפחית בכך את חומה.

מקור לכל זה ראה בשולחן ערוך סי’ שי”ח, וכאשר המים נתבשלו ונצטננו לדעת המחבר עדיין יש בזה בישול גמור, ולדעת הרמ”א אם לא נצטננו לגמרי מותר, ויש לבדוק היטב שאכן זה נחשב עדיין חם במקצת. ור’ גם בארחות שבת פרק ב’ סעיפים עא – עג שהאריך בדין זה ועי’ שם שכתב שיכול גם להביא את הסיר למיחם ולפתוח את ברז המיחם לשפוך את המים לסיר, אך בזה יש ליזהר שלא יהפך המיחם למיחם בשרי, וכן יכול להביא את המיחם אצל המים (במיחם שאינו חשמלי) עי’ שם. על דעת הגר”ע יוסף בזה ומקורותיו ראה ילקוט יוסף חלק י עמ’ רכט.