כיבוד אם עם התקפי זעם וצעקות

שאלה:

בס"ד

שלום לכבוד הרבנים.

אני גר עם ההורים. וקרה לי פעם שרבתי עם אמא שלי שיש לה המון התקפי זעם וכעס בזמן האחרון ובכלל. אני מאוד מאוד מאוד משתדל שלא לענות בכלל להורים ולכבד אותם כמה שאפשר כאשר הם צועקים עליי לפעמים וכו'; גם אם יש לי מה להגיד.
הפעם הזו, היא ממש העליבה אותי וגרמה לי לבכי, עלבון וצער רב. הרגשות וכל הספיגה של העלבונות והצעקות וכו' שהיו נצורים פנימה פשוט התפרצו החוצה, באותו רגע של כעס (אני ממש לא כזה ב99% מהפעמים; בן אדם מאוד רגוע), הרמתי קצת את הקול, התחצפתי ואמרתי את מה שיש לי להגיד ואמרתי לה "תראי איך את מתנהגת ואת מה שאת מוציאה מהפה שלך, כמו ש-ט-ן"; לא אמרתי לה שהיא כזאת אלא "כמו".

בכל מיקרה כששנינו נרגענו היא ביקשה סליחה ממני על שפגעה בי ואני ביקשתי ממנה סליחה גדולה מאוד על מה שאמרתי וכו'.

השאלה: האם יצא שקיללתי את אמא שלי בכך שאמרתי לך שאת כמו וכו'?

אשמח לעזרתכם בעניין אולי אפילו טיפים ועצות כיצד לנהוג להבא.

תודה, חג שמח ושנה טובה!

תשובה:

אני חושב שאתה נהדר! משתדל כל כך להבליג, ואם קרה ונכשלת אתה מתקן וחושב, זה באמת מיוחד.

תמשיך להשתדל, ובעזרת ה' אני מקווה שהכל בבית ירגע יותר ויותר, ותדעו רק שמחה ונעימות.

[לא היתה כאן קללה]

שנה טובה ומבורכת.