שאלה:
שלום כבוד הרב.
ידוע ששאול איבד את מלוכתו כי הוא מחל על כבודו כאשר ביזו אותו בני בליעל כאשר הומלך מול כל העם וכבודו של מלך אינו מחול לו.
אך לאחר הנצחון ביבש גלעד וההמלכה החוזרת של שאול אומר העם לנביא שמואל
מִי הָאֹמֵר, שָׁאוּל יִמְלֹךְ עָלֵינוּ תְּנוּ הָאֲנָשִׁים, וּנְמִיתֵם.
ושאול אומר לֹא יוּמַת אִישׁ בַּיּוֹם הַזֶּה כִּי הַיּוֹם עָשָׂה ד' תְּשׁוּעָה בישראל.
מן הדברים שאול יותר ממשיך למחול על כבודו אלא עושה משפט מלך שבו הוא חונן את בני הבליעל בשל השתתפות במלחמת מצווה.
האם מלך יכול לתת חנינה למי שביזה את כבודו במקרה קיצון עקב מסירות נפש למען העם?
ואם כן האם הוא יכול ישר לעשות כן או שהוא צריך להיוועץ בשמואל או בכהן הגדול כדי לעשות כך?
תשובה:
אני חושב שיש הבדל גדול בין המקרים.
הנושא אינו מחילה או לא, אלא האם המלך מתכבד במעשה הזה שהוא עושה או מתבזה! כאשר המלך נותן לאנשים להתקלס בו ללא תגובה, זה בזיון עבורו, ואסור לו לעשות זאת, אבל כשהמלך מכריז על חנינה לאות שמחה ציבורית ביום המלכתו, זה כבוד לו ולא בזיון! זה חלק מחגיגות ההמלכה.. זה אגב דבר שהיה מקובל תמיד גם אצל מלכי אומות העולם, שלרגל ההמלכה יש חנינה כללית.
