ברכה על נטילת ידים בבוקר – מתי? / קבלת תענית בלי נדר

שאלה:

שלום וברכה

1. בעניין ברכה על נטילת ידיים בבוקר – כל אדם יש לו להתפנות בעת שמתעורר, וכמו שידוע לי אין אדם יכול להחזיק עצמו 72 דק.
אם אדם נוטל ליד המיטה, מתי יברך בנטילה הראשונה ליד המיטה או אח"כ כשנוטל אחרי ההתפנות? אותו הדבר לגביי אדם שנוטל בכיור במטבח? יברך לפני או אחרי?

2 בתפילת מנחה אדם אמר בלי נדר שרוצה לקבל להתענות יום למחרת.
האם חייב להתענות? (שאלה מוזרה שאם הוא לא רוצה למה לקבל?)

תשובה:

שלום וברכה

1. הדרך הנכונה לגבי ברכת על נטילת ידים כפי שהסביר המשנה ברורה בתחילת סימן ד', גם ללא החשש שהזכרת, הוא לברך בנטילה שניה שלאחר השירותים, והסיבה לכך, משום שהראשונים נחלקו אודות מהות הברכה הזו, אם היא מחמת נטילתו ככהן המתקדש בכיור בבוקר ועל שנעשה בריה חדשה שכך סבר הרשב"א, וזה יכול להיות גם בנטילה ראשונה, או שהיא מחמת חובתו ליטול כנקיות לתפילה שכך סבר הרא"ש, ולדעת הרא"ש זה חייב להיות אחר נטילה שניה זו שהוא מנקה עצמו בה לצורך התפילה. וכיון שלדעת הרשב"א לכאורה אין חיוב להסמיך את הברכה לנטילה כמבואר בביאור הלכה שם, ולדעת הרא"ש הברכה בנטילה הראשונה היא ברכה לבטלה, הדרך הנכונה לברך על הנטילה שלאחר השירותים.

2. הקבלה בלי נדר נחלקו בה הדעות, לכן מספק אתה בתענית [לדעה זו גם קבלה בלי נדר מחייבת אף שאין בה איסור נדר]. ככלל אין ענין להרבות בתעניות והעיקר לעסוק בתורה בחשק שעות רצופות.

מקורות:

על עצם הנידון אם אומרים בלי נדר נחלקו הדעות, על הדעות שאינה נחשבת לכלום, ראה שו"ת שבט הלוי ח"ח סי' קל, שו"ת אז נדברו חי"ד סי' מב, שו"ת להורות נתן ח"ו סי' לה שו"ת אבן ישראל ח"ז סי' כה. אולם, בשו"ת שרגא המאיר ח"ו סי' טז מובא שכבר בסידור השל"ה היה מוזכר הנוסח בלי נדר.