הסובל מבריחת שתן / ברכה על תשמיש המיטה

שאלה:

שלום רב
א.האם אדם הסובל מבריחת שתן (לא קטטר, אלא אי שליטה בסוגרים):
1. יכול לגשת להתפלל/ ללמוד?
2. צריך לברך אשר יצר אחרי כל בריחה?
ב. האם צריך לברך אשר יצר אחרי תה"מ?
ג. האם יולדת צריכה לברך אשר יצר אחרי ירידת מים?
תודה רבה וסליחה על כמות השאלות

תשובה:

שלום וברכה

1. אדם הסובל מבריחת שתן, בזמן שהשתן מקלח יעצור, אבל אחר כך כיון שזה מכוסה ויבש בבגדו החיצוני, הוא יכול להתפלל וללמוד עד שיוכל להחליף.

2. לכאורה אין טעם לברך על חולי… כשבורח לו שלא לרצונו זו לא סיבה לברכה.

3. בפוסקים דנו למה לא מברכים על תשמיש המיטה, ברכת הנהנין, אשר יצר, ויש בזה כמה דעות חלוקות: במהרש"א ברכות נז ב כתב שכיון שתמיד זה מלווה בתערובת יצר הרע, לא מברכים, בסידור יעב"ץ כתב שזה נכלל בברכת המפיל תהי מיטתי שלמה, בהלכות קטנות א קלז כתב שאחרי התשמיש בפעם הראשונה שילך לשירותים יכוון באשר יצר גם על התשמיש. ויש שכתבו לברך קודם שהכל על משהו אך אין כל זה מנהג העולם.

4. ירידת מים אינה מן הענין ואין על זה ברכה.

מקורות:

ראה משנה ברורה סי’ פ ס”ק ד, וכן הורו גדולי הפוסקים לגבי אדם שמחובר לקטטר, ראה שו”ת מהר”י שטייף ח”א סי’ ס, שו”ת חלקת יעקב ח”א סי’ קסח וח”ב סי’ קעח, שו”ת אג”מ ח”א סי’ כז, שו”ת דברי יציב ח”א סי’ נד, והליכות שלמה פ”כ אות כו. וזאת משום שמי רגלים שאינם יוצאים בקילוח אלא בטפטוף האיסור לומר כנגדן אינו אלא מדרבנן, ובאופן זה לא גזרו. וכן מפורש בתשובת הרמ”א סי’ צח, שכתב שהאיסור הוא “כל זמן ששותתין ומרגיש ביציאתן”, הרי שאם אינו מרגיש בכך אין איסור. וראה עוד בשו”ע סי’ עח סעי’ א שאפילו ברכיו לחות [שם מדובר לאחר השתיתה אבל בכל זאת זה מלמד אותנו לגבי הנקיון הדרוש, אם זה מכוסה בבגדיו העליונים – מותר.