שאלה:
שלום הרב
אני גדלתי כחילוני והתחזקתי בתיכון ונכנסתי לישיבה גבוהה במקום צבא .
אני מרגיש כועס על הרבנים
נפגעתי מהם בישיבה מכל מיני סיטואציות .
גם כשראיתי איך הם מתייחסים לבחורים אחרים הרגשתי הקפדה עליהם. הרגשתי שהם שונאים אותי.
אני מרגיש עין צרה וביקורתית עליהם
ועל חילונים ודתיים לאומיים
אני מרגיש שאני רק ביקורתי ורואה את הרע
בישיבה הצלחתי להבין גמרות בצורה עמוקה והעליתי קושיות והבנות שהרבנים לא הגיעו אליהם
וזה גורם לי להרגיש שאני בטוח במה שאני מבין בגמרא והתווכחתי עם חברותות ונוצר מצב שאני מאוס ומעצבן אחרים
אני רוצה לכבד אחרים ולאהוב את הבריות ולהבין ולהאמין שזה לא סותר שאפשר לאהוב בחור אחד וגם עוד בחור אבל זה מרגיש לי שזה נטמע בי ואני לא יודע איך להשתנות
תשובה:
שלום וברכה ידידי
קראתי בצער ובכאב את הקושי שלך.
אנסה לעשות קצת סדר בדברים כפי איך שאני רואה אותם ממילותיך הקצרות.
אתה בעצם מתאר תופעה של קושי בהבנה סביבתית, קושי בהבנת קודים חברתיים, וגם בעצם קושי בהבנה המדוייקת של המקום שלך והיכולות שלך ביחס לאחרים. כמו גם סוג של חוסר בטחון עצמי לפי דעתי, שגורם לך להוכיח לעצמך ולכולם באופן ממש תזזיתי שאתה חכם מהם הוא יודע יותר. אדם שבוטח בעצמו וביכולותיו בעצם לא נדרש לזה ומאפשר לאנשים אחרים להרגיש טוב עם עצמם.
התחושה הזו של חוסר הבטחון כמו גם התגובות המן הסתם לא מספיק חמות בעקבות הקושי בקודים החברתיים, גורם לך לחשוב ששונאים אותך חלילה, כמו גם לתקלות שונות בהתנהלות עם חברותות ועם הרבנים. אין אמת בתחושותיך, אבל זה מציק לך מאוד.
אני הייתי מציע לך להסתייע בענין הזה באיזה קאוצ'ינג, שיעשה לך סדר בראש, מי אתה, מה המקום שלך בחברה, איך אנשים אוהבים להתנהל עם חברים, למה מצפים ממך, למה אתה יכול לצפות מהחברים ומהרבנים וכו'.
בקיצורו של דבר, אל תתייחס לזה כנושא של עבודת המידות, ביקורת מופרזת וכיוצא בזה, כי זו לא הנקודה.
אשמח אם תשתף אותנו בענין זה כיצד אתה מצליח להתקדם.
מתפללים לשמחתך! בהצלחה רבה מאוד.
