שאלה:
שלום וברכה
האם מי שרוצב להיות עניו, צריך לעשות כל מה שמבקשים ממנו?
ראיתי שכתוב "רבי הוה ענוון סגי, והוה אמר: כל מה דיימר לי בר נש אנא עביד" חוץ מלרדת מהנשיאות (ירושלמי כלאיים ט,ג)
הסבתות שלי מבקשות הרבה שאני אבקר אותם. האם לפי זה אני צריך לעשות כן? (אני תלמיד ישיבה)
וכן יש לי רכב, ובחורים מדי פעם מבקשים שאסיע אותם במיוחד (כשאני לא ברכב), וכן מבקשים את הרכב לנסיעות שונות. האם לפי מידת הענוה אני צריך לתת?
ובאמת איך זה קשור לענווה, זה נקרא חסד, למה ענווה?
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
הנושא שהזכרת אינו קשור לחס, אלא לכך שאדם שהוא עניו אינו מתנצח, ואם הוא נדרש לדבר מה הוא מבצע אותו.
כמובן שהדבר הזה הוא חלק ממכלול, והשיקול כמה לבקר אצל סבתא שזה אגב דבר חשוב מאוד, מאוד מאוד אפילו, הוא כמובםן לפי היכולת והצורך בשילוב הנושא של ביטול תורה, כך לגבי הקפצות של חברים בודאי זה קשור לענין הזה וככל שיש בזה ביטול תורה או הפסד כספי ניכר אין חובה ועוד. כל דבר יש לשקול לגופו, הרעיון הכללי שהזכרת הקשור לענווה או להמנע מלהתנצח ולקבל דעת אחרים גם אם לפעמים זה לא נוח. זה לא חייב להיות במעשים כאלו שהזכרת, זה יכול להיות בהתנהלות בין חברי חדר בישיבה ועוד.
בהצלחה רבה מאוד והמשך לעשות מעשים טובים.
[ולא לשכוח את הסבתות היקרות].
