לברוא או להרוג גולם בשבת

שאלה:

המשנב מביא ספק האם גולם מצטרף למנין. נשאל ע"י הלומדים אצלנו, האם בגולם יש איסור נטילת נשמה בשבת, אולי לא גרע מבע"ח אבל אולי כן גרע אם מותר גם לברוא אותו אז מימילא אינו בחוקים הרגילים? יש מקורות על זה?

תשובה:

שלום וברכה

בשבת לכאורה ודאי אסור לפי שלא גרע מבעל חי.

על הנדון האם בכלל מותר להורגו, בשו"ת חכם צבי סימן צג כידוע דן בשאלה זו בהרחבה ומצד שאין איסור להורגו, ומביא את המעשה ברבי אליהו בעל שם שברא גולם וכשחשש שהוא הולך להחריב את המקום, הרגו על ידי הוצאת שם הקודש ממצחו, שהוא היה מקור חיותו. ועוד הביטא שם מדברי הגמרא שאמר רבא לגולם שוב לעפרך ובכך הרגו בעצם הרי שאין בכך איסור.

בשו"ת שאילת יעבץ חלק ב סימן פב [לבנו של החכם צבי]:

בהא דמספקא ליה למר אבא בספרו (סימן צ"ג) בנוצר ע"י ספר יצירה אם מצטרף לעשר'. קשיא לי מאי קמבעיא ליה אטו מי עדיף מחרש שוטה וקטן דאינן מצטרפין. אף על גב דמבני ישראל הן ודאי וחשובין כשאר אדם מישראל לכל דבר חוץ מן המצות וההורגן חייב ואית להו דעתא קלישתא מיהא וכ"ש הקטן דאתי לכלל דעת ואפ"ה לא מצטרף. האי גברא דלאו בר דעה הוא כלל צריכא למימר מיהת בכלל חרש הוא דהא אשתעי רבי זירא בהדיא ולא אהדר ליה הא ודאי גרע מניה אלא שיש לדקדק. לכאור' נרא' שהי' שומע דהא שדריה לקמיה דר"ז אי הכי הוי ליה חרש השומע ואינו מדבר שדינו כפקח לכל דבר. אבל אין זה נרא' אמת כי אם הי' בו כח השמיע' הי' ראוי גם לכח הדבור בודאי ולא הי' מהנמנע אצלו אלא מבין ברמיזות וקריצות הי' כמו שמלמדים את הכלב לילך בשליחות להוליך ולהביא מאומ' מאדם אחר כן שלחו לזה והלך. וכתוב בספר חס"ל שאין חיותו אלא כחיות הבהמ'. ולכן אין בהריגתו שום עברה א"כ פשיטא דאינו אלא כבהמ' בצורת אדם וכעיגלא תילתא דמיברי להו לר"ח ולר"א. אגב אזכיר כאן מה ששמעתי מפה קדוש אמ"ה ז"ל מה שקרה באותו שנוצר ע"י זקנו הגראב"ש ז"ל כי אחר שראהו הולך וגדל מאד נתיירא שלא יחריב העולם על כן לקח ונתק ממנו השם שהי' דבוק עדיין במצחו וע"י זה נתבטל ושב לעפרו. אבל הזיקו ועשה בו שריטה בפניו בעוד שנתעסק בנתיקת השם ממנו בחזקה.