שאלה:
שלום לרב. מאוד נבוך :
בסימן רס"ג ס"ד פסק , ואם רוצה להדליק נר בעוד היום גדול
ולקבל עליו שבת מיד רשאי, כי כיון שמקבל עליו שבת מיד אין זה הקדמה, ובלבד שיהיה מפלג המנחה ולמעלה.
מה זה 'מיד' לדעת מרן?
שניה/דקה/עשר דקות/חצי שעה- אח"כ??
ראו לשון מייד במקומות אחרים- שוע מז ז
ברכת אהבת עולם פוטרת ברכת התורה, אם למד מיד בלי הפסק.או סימן תנט
ואחר שנתעסקו בבצק ונתחמם בידים, אם יניחוהו בלא עסק מיד יחמיץ.
והשו"ע עצמו בסימן רסז,
ומקדימין להתפלל תפלת ערבית יותר מבשאר ימות החול כדי להוסיף מחול על הקודש, מכל מקום לא יקדים יותר מדאי דהיינו קודם פלג המנחה, שעדיין זמן תפלת ערבית לא הגיע אפילו לר' יהודה, אבל מיד כשהגיע פלג המנחה יכול להדליק ולקבל שבת בתפלת ערבית ולאכול מיד. "
תשובה:
הכוונה שמקבל עליו שבת על ידי ההדלקה, יש שני אופנים להדליק נרות, עם כוונה לקבל שבת בהדלקה זו ובלי לקבל שבת. באופן טבעי בנות אשכנז מקבלות שבת בהדלקה ולכן הן מברכות לפני ההדלקה בשונה מבנות ספרד. כמו כן גברים בדרך אינן מקבלים שבת בהדלקה כיון שדעתם להתפלל מנחה, ולכן הכל תלוי בדעתו של אדם בשעת ההדלקה.
