שאלה:
שלום כבוד הרב,
יש את המשפט המוכר "מה היתרון לבעל הלשון", ובהשראתו הייתי רוצה לשאול כדי להבין, מה היתרון לבעל התשובה?
ואסביר כוונתי,
כשהייתי קטן לימדו אותי שמי שחוזר בתשובה אזי הקב"ה פותח איתו דף חדש.
אך היום בבגרותי שאני עושה דרך בתשובה, אני מגלה שאין זה מדוייק בכלל.
להבנתי, יש חטאים שתשובה אינה מספיקה, וגם לא יום כיפור, מבלי ייסורים.
וזה גורם לי לתהות, מדוע אנו אומרים שהקב"ה הוא אל מוחל וסולח ומכפר? אם למעשה שום דבר לא נמחק – ועל הכל צריך לשלם, אם לא בעולם הזה אזי בעולם הבא.
באמצעות ייסורים של הגוף כמו צומות או מניעת שינה או חולי לא עלינו, ייסורים בממון כמו צדקה או קנסות וכו'…
אבל אין דבר כזה שאדם חטא ונהנה ויימחק לו בחינם כי עשה אח"כ תשובה!
המקסימום שראיתי שהקב"ה מוחל זה ע"י פריסת העונש לתשלומים עמו בחטא העגל. אבל אין ויתור על העונש.
אם כך, אני שואל:
מה יתרון לבעל התשובה? אם גם ככה כולם נענשים אם חוזרים או לא חוזרים…
נה אעשה ביום הדין כשיראו לי כמה כריתויות יש לי על חילול שבת עד גיל 27, אכילה ביום כיפור עג גיל 17, לא הקפדתי מספיק על חמץ בפסח, ועריות…
כתוב שאפילו כיפור לא מכפר לי על זה .
תודה
תשובה:
שלום וברכה
ראשית, אכתוב לך את ההשקפה שלי לגבי בעלי תשובה בזמנינו, ואני משוכנע שזה אמיתי למרות שאני לא יודע לגבות את הדברים במקורות.
בעיני, כל מה שכתוב על חילוקי כפרה כפי שהזכרת, מדבר רק על אדם שנולד בבית חרדי, חי אמונה יהודית וכו', וקרה שחטא במזיד או בשוגג בעבירה כזו או אחרת, לפי כל החילוקים האמורים במסכת יומא.
אבל אדם שהקב"ה נטע אותו במשפחה חילונית, בוא ננסה לחשוב רגע, מה מצופה ממנו? שבגיל שלוש יכיר את בוראו? לא הגיוני… אז מה? מתי? בא היהודי הזה, וכשעמד על דעתו בימי הנערות ותחילת הבגרות, עשה מעשה מדהים, אמיץ מאין כמותו, גבורה אנושית שקשה לתארה במילים, נטש הרגלים, משפחה חברים, לא חשש מעימותים וכו' וכו', כולנו מכירים במה כל זה כרוך, וקיבל על עצמו את דת ישראל. הוא צריך כפרה? מה עוד ניתן לדרוש ממנו? שיעשה זאת בילדותו? לא נשמע הגיוני.
לכן אני תמיד אומר ואני בטוח בזה, שבעלי תשובה לא צריכים שום כפרה, ואם היה צריך כפרה כל שהיא הרי שכיפרו בגדול עם כל המ שעברו עם הסביבה במשך התקופה הזו, ואלו לא יסורים פשוטים. כל נושא הכפרה אמור לגבי מי שיש עליו תביעה.
ברכה והצלחה.
הלוואי והאמת עימך
אני חושב שכך הוא השכל הישר.
שמעתי כמה פעמיפ בדרשות שהרב אומר שאחרי שאדם חוזר בתשובה אז השם מתחיל קצת לנער את הלכלכוך ממנו על מנת לנקותו מהעבר, וזה סותר מה שאמרת
יתרה מכך, עם כל הכבוד לייסורים שאדם עובר עקב המהפך הזה (ואני עברתי ועדיין עובר אותם -אני בעל תשובה)
איך יכול להיות שהכל מתכפר כמו כלום?? כריתויות אינסוף, שז״ל, מאכלות אסורות לשון הרע והרשימה של עבירות כבדות אפשריות עוד ארוכה.
אני מודה שהלוואי שזה היה כמו שאתה אומר אבל חושב שזה נכון לגבי עבירות קלות יותר.
הסברתי את ההגיון שבדברים לפי עניות דעתי, אינני מתיימר לדעת חשבונות שמים, אבל ההגיון הזה מאוד ברור בעיני. תדעו תמיד רק טוב!
השאר תגובה