שאלה:
מכובדיי , מזה זמן ארוך אני מתחבט בשאלה אם אני נוהג כהוגן בשבת ויו"ט כאשר אני משאיר על הצלחות (החד פעמיות בשבת) שאריות אוכל ואני ממשיך לאכול עליהן פירות ורק לבסוף מפנה אותן לפח ; לפעמים אני יכול להשתהות בכך ולהניח לזמן ממושך את הצלחת על השולחן.
מה הדרך להימלט מאיסור טלטול מוקצה במקרה כנ"ל ?
האם שאריות פירות ואוכלין שאין שום שימוש לבהמה אסורות בפינוי , אם הנחתי אותן על השולחן ולא פיניתי לאשפה לאלתר ,משום "מוקצה מחמת גופו" ?
האם יש בזה כעין "גרף של רעי" ?
מה הדין ביו"ט — האם גם כנ"ל חלוקים שבת ויו"ט ?
אשמח מאוד להרחבות ולמראי מקומות בספרים הידועים שעוסקים בכך.
תשובה:
שלום וברכה
אני לא בטוח שהבנתי היטב את הדברים. אם אתה עדיין משתמש בצלחת, כלומר אין לך הקפדה שלא לאכול מאותן שאריות ולא אכפת לך שהן מתערבבות בפירות, אז זה עדיין לא מוקצה, רק ברגע שזה נהיה זבל ומאוס זה מוקצה. גרף של רעי הוא רק היתר לפנות לאשפה, אינו היתר סתם לטלטל את המוקצה. אולי אם תפרט יותר את שאלתך אבין לגבי מה אתה רוצה הרחבות ומראי מקומות.
ברכה והצלחה.
אני אנסה להבהיר אם הבנתי דבריך :
מדבריך עולה שהשאריות — אע"פ שאינן ראוית לשום תשמיש — אינן מוקצה עד שסיימתי לאכול (משום חוסר הקפדה גרידא).
וברגע שסיימתי אז חל עליהן דין מוקצה .
האם אפשרות היחידה לטלטל את הצלחת עם השאריות במקרה כנ"ל היא לקחתה ישירות לאשפה (חד פעמי) או שאפשר להניחה על גבי משטח כלשהו ויותר מאוחר לקחתה לאשפה (בשבת)?
האם יש חילוק בכגון דא בין שבת ליו"ט?
אני מודה לכם מקרב לב, מקווה שאני מצליח להיות מספיק ברור
כוונתי היא שכאשר אתה עדיין משתמש בצלחת זה עדיין נחשב אוכל ולא פסולת, לא גמרת לאכול. זה עדיין אוכל.
אין לטלטל מוקצה סתם, רק לפח.
אני מודה לכם מאוד
הבהרת לי דברים חשובים
בכל זאת , האם יש הבדלים בדינים הללו בין יו"ט לשבת (כידוע שיש דברים שהחמירו ביו"ט משום "נולד" וכיו"ב לפחות לחלק מהשיטות)?
באילו ספרים מקובלים אוכל להיעזר ללבן בפרט הנושא של מוקצה (הן בשבת והן ביו"ט) ?
וגם תשובות באתר
מודה לכם מאוד ומתנצל על הטרחה — אני רוצה להבין בעמקה על מנת לא ליפול לטעויות.
ספר ארחות שבת חלק ב' מגיש את עניני מוקצה בצורה מדהימה, נעימה וקריאה. כמובן יש גם שמירת שבת כהלכתה אבל זה יותר מקוצר ופחות מבאר את הכללים.
אני מודה לכם מקרב לב
השאר תגובה